Crozes-Hermitage, Les Meysonniers 2006 Chapoutier

תותים, פלפל שחור, גוף בינוני-קל עם חמיצות ויובש טוב, סיום בינוני. נחמד, קליל וחמצמץ. 109 ש"ח, לא תודה.

Saint-Joseph, Deschants 2005 Chapoutier

בשר צלוי, קליה, טחב קל ושמץ אלכוהוליות, חמיצות ערה, יובש ונפח טובים, מרירות מורגשת ופרי עדין. סיום ארוך, יבש ומתובל. בעל אופי של הזן, יותר מעניין ובעל נפח מקודמו. 135 ש"ח.

Cote-Rotie, Les Becasses 2005 Chapoutier

פרי טרי ודי בשל, יותר מוחצן מקודמיו, גוף בינוני פלוס עם מרקם נעים, טאנין ער ותיבול, סיום בינוני ויבש. באף נחמד ומעניין, בפה קצת אנמי וקמצן. האפשרות האופטימית היא שהוא צריך עוד זמן, האפשרות הפסימית (הריאלית?) היא שזה הכי טוב שהוא יכול. 299 ש"ח, אין סיכוי.

Guigal, Crozes-Hermitage 2004

פרי נעים ופריחה עטופים במשהו טחוב, גוף בינוני שמשלב פרי עדין עם החמיצות האופיינית, קצת מריר, ממלא את הפה, סיום ארוך וטוב. אהבתי. 115 ש"ח.

Saint-Joseph "לה רושה" 2004, טרדיו לורנט (אם מישהו יכול לעזור לאיית את זה - אשמח)

פרי בשל שמריח מתקתק, עם אדמה, רמז לוניל ואולי שוקולד. גוף בינוני מלא, פרי טוב ונפח טוב, חמיצות ותיבול משתלבים ביחד גם בסיום הבינוני באורכו. אהבתי, אבל דווקא בגלל שהוא מודרני ומזכיר לי במשהו את הבשלות והגוף של האוסטרליים. ב-330 ש"ח שהוא עולה אני מעדיף לקנות שני אוסטרליים איכותיים.

במעבר חד - גיאוגרפית וסגנונית, עברנו לחצי הכדור הדרומי:

d'Arenberg The Footbolt, Shiraz 2005

פירותי ובשל כמצופה, עסיסי, הרבה טאנין, פלפל שחור והשפעות עץ, סיום ארוך ופירותי. מוחצן ובומבסטי, מייצג יפה את הביטוי האוסטרלי של הזן. אפשרי לשתיה עכשיווית אם כי קצת בועט, הייתי שומר לשנה. 87 ש"ח, שווה.

d'Arenberg The Dead Arm, Shiraz 2005

פירותי, אבל לא בשל מידי, גוף מלא ומרקם חלק יחסית, מרוכז, תיבול עדין ושפע של טאנין רך שמזכיר לי שוב את הביטוי mouth-coating. סיום בינוני ארוך שכמו כל החוויה - סובב סביב הפרי. משמעותית יותר מעודן מהפוטבולט, משלב עצמה ואיפוק. 279 ש"ח.

 לסיכום - אני לא ידוע כמה היינות הצרפתיים מייצגים את הרון, אבל כמו שאפשר להבין מהכתוב, לפחות כיום אני מעדיף משמעותית את העולם החדש.

בחזרה לאיש הענבים, שוב בית פתוח של יום העצמאות. בחזרה לאירוח המצויין בפינה היפה ביפו העתיקה. הפעם אבל, הצפיפות בשילוב המזגן ששבק בקומה העליונה - הפכו את האווירה לקשה יחסית להתרשמות מיינות - וחבל כי היינות היו טובים. במקום להתעצבן פשוט תפסנו שולחן בחוץ, ומידי פעם נכנסו פנימה, מילאנו כוסות ויצאנו לאוויר הצח להנות מהיין בישיבה.

בסה"כ היה כיף, ולסיום רשמים מיינות בודדים:

ממרגלית האנגימה 2006 רק נתן רמז למה שהוא יודע לעשות. אני לא חושב שזה קשור לתנאים של הטעימה כמו לזה שהוא עדיין סגור. בכל מקרה בציר 2004 מראה טוב לאן הוא יכול להגיע. אם ב-2004 עסקינן, הקברנה פרנק של היקב הפתיע אותי לטובה: טעמתי עיוור ולא מצאתי משהו שהזכיר לי את הזן, אבל היין היה פירותי, עשיר ועסיסי - עשוי מצויין.

יין שלא הכרתי מיקב שלא הכרתי - כהנוב מרלו 2004 - פירותי, מרוכז, טאנין במידה, פירות יער במרכז, תבלין עדין, מאוזן וטעים. לא יודע כמה הוא עולה, אבל אם הוא בסדר הגודל של מחירי ירדן - שווה בדיקה. אתר היקב.

עוד יקב שאני טועם לראשונה - רמות נפתלי. ה- Duet, מבציר 2006, בלנד של מרלו וקברנה - פירותי, נחמד וידידותי. לא מורכב או עצמתי, אבל קליל ונעים. הקברנה סוביניון 2004 הוא יין מוצק יותר, בעל גוף ועם יובש טוב.

 אוסף היינות הוותיקים - לא נתקלתי במשהו ששרד את השנים

פסטיבל הבירה במעברות - 14,15,16 במאי בבית היין בקיבוץ מעברות. המון מבחר, מחירים ידידותיים ואחלה אווירה. פרטים.

תוספת - צ'ופר קטן לקוראים:

נעבור למרכז: איש הענבים בשתי טעימות מעניינות

בית פתוח קברנה סוביניון ישראלי על ציר הזמן: 12 יקבים, שלושה בצירים כ"א. יום רביעי 16.04.08 בשעות 17:00-22:30. 100 ש"ח, 80 ש"ח לחברי מועדון, 20 ש"ח זיכוי על החזרת הכוס ועוד 15 ש"ח זיכוי על קניית יין. היינות: ברקן רזרב 2000,2,4 ; רמה"ג גמלא 1999, 2003,5 ; כרמל אזורית 2003,4,5 ; רקנאטי רזרב 2003,4,5 ; יפו 2005,6,7 (האחרון מהחבית) ; יתיר קמ"ש 2003,4,5 ; רמות נפתלי 2004,5,6 (האחרון מהחבית) ; אבידן רזרב 2004,5,6 (האחרון מהחבית) ; צובה תל צובה 2005,6,7 (האחרון מהחבית) ; בנימינה חושן תרשיש 2003,4,5 ; גבעות הרודיון 2005,6,7 (האחרון מהחבית) ; גלאי 2003,4,5.

בעיני הזדמנות מעניינת לשתות מהיקבים הגדולים לצד הקטנים והלא מוכרים. גמלא 99' נשמע מעניין, כמו גם אבידן רזרב.

בית פתוח כרמל (ויתיר): ספרתי 21 יינות, רוב הסדרה האזורית כולל החדשים והמעניינים, ארבעה מסדרת כרם כולל שעל 2004 המיתולוגי, לימיטד אדישן ויתיר בייצוג יפה כולל החדשים. יום שישי 11.04.08 בשעות 12:00-18:00. המחירים וההנחות זהים לטעימת הקברנה לעיל.

פרטים מלאים על שתי הטעימות - grape-man_april2008

שבוע טוב!

מתוך הרשימה המעניינת שהתפרסמה בגרסה החדשה של האתר של איש הענבים, צדו את עיני האירועים הבאים: בית פתוח פינו נואר שיערך בערב יום חמישי ה-13.3, במחיר של 80 ש"ח לחברי המועדון, עם הזדמנות לטעום הרבה מהמבחר הבסיסי שיש בארץ של הזן המעניין הזה.

דרך היין טעימות יום שישי: (7.3) טעימת מרקס דה רסקל, וב-21.3 טעימה של יתיר. לו"ז חודשי

הספשל רזרב החיפאי, בשישי ה-14.3 עם טעימת יינות מקבוצת צרפת ישראל, וב-20.3 טעימת נביולו. המחיר של הטעימה טרם התפרסם, ואני מקווה שזה יהיה משהו שייכנס לי לתקציב. לפרטים 048361187. היום ביקרתי בחנות ושמתי לב שמלבד ההרחבה של החנות, גם המבחר השתדרג, למשל ביינות שמביאים לארץ מרש ולא נפוץ למצוא בחנויות, מגוון יפה של אמפורה ועוד.

שבת שלום!

הפרזנטציה חזרה כמה פעמים לנקודה כואבת - לפחות עבור הייננים שלנו. הבשלה פנולית. פרקר אמר לנו מה שידעו מזמן - האקלים שלנו מאתגר: אם מחכים להבשלה פנולית ובוצרים מאוחר, מזג האוויר החם מביא את הסוכר לרמות גבוהות. מה שיתקבל אחרי תסיסה עם כמויות סוכר כאלו גבוהות יצור רמות אלכוהול לא מתקבלות על הדעת, ואפשר לראות דוגמאות אוסטרליות עם 15% אלכוהול ויותר.

משהו שלמדתי על יין אמריקני עוד לפני הטעימה: אפשר לאהוב יותר או פחות, אבל התמחור נראה סביר ואפילו סביר מאוד. הקולומביה ואלי ריזנלינג 2006 נותן למשל תמורה יפה למחיר של 55 ש"ח, ומתאים במיוחד למי שמחפש לארח אנשים שלא שותים יין. הלבנים, כנראה בהתאמה להעדפה האמריקנית, מתוקים יחסית (להוציא הארויקה). כשאני אומר מתוקים אני מתכוון יותר מתוקים מחלק מהחצי יבשים שלנו. זה מעלה את השאלה של התאמה לאוכל. לא כ"כ מסתדר לי מתוק עם ארוחה רצינית, אבל לאיזה סלט גבינות עיזים, בלינצ'ס, ארוחות קלות או סתם לשבת בחצר בקיץ - יעשה עבודה יפה.

פורטני גם מספר על החומציות הטבעית של הענבים (עוד נקודה כואבת לחלק מהייננים שלנו) שנובעת מלילות קרים יחסית. לכן לטענתו - הם מרגישים בטוחים מספיק להגיע לרמות סוכר שיורי ביינות לבנים שמגיע גם ל-15 גר' לליטר. אני מסכים איתו שהתוצאה מאוזנת, החמיצות מורגשת ושוברת את הכובד והסמיכות של המתיקות. המבעבע שלהם הוא דוגמה נוספת לנושא. עם זאת, אני מוצא למשל את הסוביניון בלאנים שלנו קלילים יותר ורעננים יותר. אין תשובה נכונה, ומבחינתי לגוון בין הסגנונות זה סבבה.

יכול להיות שהאף שלי לא היה במיטבו באותו ערב, אבל רצף האדומים לא דיבר אלי. בכולם הרגשתי אדמתיות-טחובה ומעט בוסריות ומרירות. אולי היו צעירים מידי, אולי הלם המסע עדיין לא שכך, אולי זה אני. בכל מקרה הם יקבלו ממני עוד הזדמנות.

זה המקום להזכיר יין פשוט שלא נכח בטעימה, השיראז מסדרת טו-וויינס, הבלוק-באסטר של קולומביה קרסט בארץ. פירותי, נעים ורחוק מאוד ממיצי פירות שמוכרים בטווח המחיר שלו, כ-40 ש"ח לבקבוק. את כל האמור ועוד מייבאים הכרם, שגם עמדו מאחורי הטעימה.

 פרטים ומחירים:

חמישי 25/10 18:00-24:00 ושישי 26/10 12:00-18:00, מעל חמישים סוגי בירה, בוטיק מקומיות, בירות מיובאות חדשות, הופעה חיה, הקרנת פרסומות בירה, דוכני אוכל, סדנאות בירה, אספני פריטים ממותגים ועוד. בית היין, קיבוץ מעברות. כניסה - 30 ש"ח (50 ליומיים) כולל 2 טעמות, כרטיסיית קופונים - 20 ש"ח. פרטים נוספים. רשימה חלקית של המציגים.

יין: בית פתוח ישראל מול אירופה אצל איש הענבים

חיים גן ממשיך ברצף בתים פתוחים, הפעם 22 יינות, ישראליים ואירופאיים, יום שישי 12/10 11:00-18:00, 100 ש"ח (80 לחברי מועדון) עם החזרי קניה. שווה להציץ ברשימת היינות:

עוד יין: יכול להיות שהמהלך הזה הוא תוצאה של גידול התחרות שיש לדרך היין (חינאווי ועוד), אבל כל עוד התוצאות הן יינות טובים לא תשמעו ממני תלונות. זה התחיל מכך שהרשת ביקשה מיקב רקנאטי (שחלקית בבעלותה) לייצר יין ייחודי ליקב, מה שהוליד את הפטיט-סירה שיראז 2006 מסדרת הרזרב שטעמתי לא מזמן. היין עשוי היטב, המון פרי יער, עץ קלוי במידה טובה והתיבול האופייני לסדרת הרזרב של רקנאטי. היין כרגע די טאני וצריך הרבה זמן להיפתח בכוס, עדיף לקנות בקבוק או שניים ולשמור שנתיים לפני הפתיחה. היין הבא שמייצרים עבור הרשת הוא קברנה סוביניון - פטי ורדו 06 מסדרת יוגב של בנימינה, שנשמע די מעניין ומושק בסניפי דרך היין ביום שישי ה-19/10 בשעות 10:00-15:00 (ללא תשלום). קישור.

ולסיום, סקירה מעניינת וכתובה היטב של אלדד לוי תובעת את כבודם של יינות הקינוח ומסבירה בתמציתיות את ההבדלים בעולם המעניין הזה. שווה קריאה.

כמה דברים שלדעתי מעניין לטעום (חלקם טעמתי וחלקם לא) - שריגים, ציון ובן חיים - אפילו לא שמעתי את השם (למעט השלישי) - אשמח לשמוע דיווחים מכל סוג. יינות מעניינים: הפטיט סירה של כרמל, פינוטאז' רזרב של ברקן שקוטף מחמאות, האנכית של ירדן מרלו (והייטסוויין למי שלא טעם), יראון 04, ויתקין, מרלו דובב של סגל, וענבר של הר אודם. מי שיכול להגיע - שווה ביותר.

בניגוד לפעם הקודמת כאן הורגשה קצת צפיפות. הגילאים התפלגו לשתי קבוצות עיקריות של 25-30, ו-45-60, בערך שווה בשווה - מפתיע וחיובי לדעתי. חרה לי מאוד לראות שמץ מהפרצוף הישראלי, הידחפות בתור, הרמת קול, ניסיון לקבל טעימה שניה מהיינות היקרים ולקבל מנות גדולות יותר לטעימה. מדובר במקרים נקודתיים בלבד, בעיקר מקבוצת הגיל המבוגרת יותר, ובעיקר ליד היינות הטובים יותר. כרגיל האירוח היה מצויין, מים בשפע, לחמים טריים, שפע גבינות, שמן זית, איקרה וירקות. מי שחיפש לקנות בקבוק, עם החזרי הקניה קיבל מחירים בכלל לא רעים, כמו למשל אלרום ב-125 ש"ח.

למרות שרשמתי רשמים על היינות, קשה להעריך אותם כמו שצריך בכזה הרכב ובכזו סיטואציה. רוב היינות צעירים, טאניים מאוד ועצמתיים. מכיוון שרביעיית הקברנה של רמה"ג הייתה במרכז תשומת הלב שלי, טעמתי מהם יחסית בהתחלה. בלב כבד ויתרתי על על דברים שכבר טעמתי כמו מיני-אורך של קסטל GV, וסדרת אלטיטוד של ברקן שאני חושב שיהיו לי יותר הזדמנויות לטעום מאשר, למשל, זאוברמן LE.

אז לא יהיה כאן רצף אינסופי של רשמי טעימה, אלא כמה דברים שצדו את ליבי וחיכי באופן מיוחד. המרלו סופריור 04 של ברקן היה חביב ומעניין, אולי הכי הרבה עץ וטאנין שראיתי במרלו, מתובל ומצליח להראות איזון, אם כי עוד שנתיים יבגרו את הינוקא. הקצרין שרדונה 04 הפתיע אותי בהרבה פחות עץ וחמאה מהבציר הקודם, ורעננות מסויימת בחיך (עדיין לא כוס התה שלי). זוג דלתונים נפתח במרלו כרם מירון 05, בעל אופי זני מובהק, האף מלא פרי אדום בשל וריבה, גוף מלא ורך פותח בפרי בשל ומתוק עם טאנין עדין תומך. חנפן, טעים ונחמד. השיראז רזרב 04 היה נחמד, עשיר ובעל אופי זני, בדומה לטעימה הקודמת שלו. שאר הרשמים יפורסמו בפוסטים נפרדים בקרוב וישורשרו לכאן. אני מבטיח הפתעה בתוצאות חביבי הטעימה.

זאוברן לימיטד אדישן. רמת הגולן. מרגלית אניגמה.

ברצוני להודות בחום לחיים גן ולצוות איש הענבים על האירוע, ועל ההזדמנות לטעום ממיטב היינות הישראליים במחיר כ"כ נגיש. כן יירבו!

לפרטים - יום שישי הקרוב, 17 באוגוסט בשעות 12:00-18:00, ארבעה ייננים, שלושה יינות לבנים מסדרת הרזרב, חמישה אדומים מהסדרה (כולל הטמפריניו והפינוטאז'), ושלושת הק"ס מסדרת אלטיטוד (412, 624, 720), כולל כיבוד קל. המחיר 75 ש"ח, 50 לחברי מועדון (וכולל גם זיכוי קניה). אציין שאפשר להפוך לחברי מועדון בכניסה לאירוע. פרטים נוספים.

מי שבמרכז באזור ועדיין מסוגל לנהוג, בכל סניפי דרך היין תתקיים טעימת הסדרה האיזורית של כרמל באותו יום.

הסמטאות היפות והצרות של יפו העתיקה הובילו אותי למבנה עם שתי קומות, בעל תקרות מקושתות ועיצוב מקסים עם יין בכל מקום, בקבוקים עטורי שעווה ונרות, דלתות משעם, קירות מלאים בקבוקים ריקים - אפשר להסתובב שעות.

במקום חיכו שלוש עמדות טעימה מאוישות: אחת ללבנים, קינוחים ואדומים קלים, שניה לאדומים, ושלישית לאדומים מיוחדים בקומה השניה. בנוסף הייתה עמדה לנשנושים ומים, ועמדה לטעימה עצמית של יינות שלא הופיעו ברשימה.

לפני שנדון ביינות ובכל השאר - האווירה פשוט מפנקת. כל המקום ומה שעשו בו שידר נדיבות ופתיחות, על כ-40-50 איש שהיו במקום בשיא אחה"צ היו משהו כמו שבעה אנשי צוות, שריחפו על הזמן, לא הותירו פירורי לחם עומדים יותר מכמה דקות, או את מגש הגבינות ריק, כל מרקקה לא הגיעה למחציתה לפני שנעלמה, ומים לשתיה היו בכל מקום, בבקבוקי מגנום של קצרין אדום (דמיינו לעצמכם את האכזבה שלי מול קצרין 96'...). והיינות? חיים גן, איש הענבים, הסתובב בין העמדות ולא הפסיק לפתוח בקבוקים: "חסר משהו?", "אמפורה (ק"ס רזרב 01) וכרמל (לימיטד אדישן 03)", לא חלפה דקה ושני בקבוקי מגנום (400 ש"ח כל אחד) היו פתוחים - רק דוגמה לגישה ולאווירה. גם בין הנוכחים האווירה הייתה לא שגרתית ושיחות התפתחו באקראי - ארגן מופתי במקום יוצא דופן, וזה עוד לפני שדיברתי על היינות.

על היינות אכתוב בימים הקרובים (ואקשר כאן). למרבה הצער (אך לא במפתיע) כרמל ק"ס ספיישל רזרב 79' ומרגלית ק"ס 91' היו חומץ, וירדן ק"ס 95' היה בשלבים מתקדמים של גסיסתו. מלבד זאת... הצטערתי שלא יכלתי לטעום את כל היינות, אבל בחרתי בזהירות והעדפתי כמות קטנה של דברים מעניינים מבחינתי, כדי לא לאבד מיקוד. להלן קישורים לרשמי הטעימה (יתעדכן), פחות או יותר לפי סדר הטעימה:

יינות לבנים - דלתון סוביניון בלאן רזרב 06, רמה"ג קצרין שרדונה 03, רמה"ג גוורץ 06, ויתקין ריזלינג 04

יינות אדומים - סגל רכסים, מרלו דובב 04, בזלת הגולן ק"ס מילניום רזרב 00, קסטל גראנד-וין 99/00/01, ברקן סופריור ק"ס 03

קינוח ומחוזקים - המסרק גוורץ 04, רמה"ג הייטסוויין 04, יינות מחוזקים בסגנון פורט של אבידן ושל פסגות