ר' סיפור מלא ודי משעשע שמתוכו זה לקוח בדף המשתמש של מוטי בוויקיפדיה.

הספר אכן ראוי לשבחים הרבים שנכתבו עליו - מרגש ומיוחד. אולי אכתוב על זה פעם בפירוט. ואני מרגיש בר מזל גדול שאני יכול לקרוא אותו בשפת המקור.

אבל רציתי לומר משהו אחר. אחרי שסיימתי לקרוא אותו, חיפשתי ביקורות. אותי יותר מעניין לקרוא את הביקורות אחרי קריאת הספר. רות אלמוג כותבת בהארץ על הדמות הראשית הבלתי השכחת: "היא כל כך מזכירה לי את עצמי ואת חברותי, עד שהקשר שלי אליה נעשה קשר גורדי."

"קשר גורדי", למיטב ידיעתי, הוא קשר סבוך שקשה להתיר אותו, אבל קל לחתוך אותו בכח. איך זה בעצם קשור?

מעניין שכל התגובות התחילו מנושא הילודה, שלא התרעמתי עליו. התרעמתי על נושא ההגירה ושלושה מגיבים לא הבינו את זה. לדעתי זה מוכיח עוד יותר שמדובר בנושא מוזר. היו עליו גם כמה ויכוחים לוהטים בוויקיפדיה לאחרונה.

דרור, חבר המפלגה שכותב בלוג משלו באתר הירוקים התייחס בסופו של דבר להגירה ואמר שזה כמו להכניס אורחים לבית - אחד או שניים זה בסדר, אבל מה יקרה עם האורח העשירי? אני יכול להסכים שיש כאן התנגשות בין הגיון יבש לבין רעיונות ציוניים רומנטיים, אבל הניסוח הקצרצר שמופיע במצע עדיין מקומם - אין שם אפילו נסיון להביע צער על ויתור על השאיפה לקיבוץ הגלויות (לכל הפחות כמו שכל מיני פוליטיקאים מביעים צער על "הוויתורים הכואבים" למען ה"שלום", מביילין ואילון עד שרון, קצב ואולמרט, ושגם לא נשמע משכנע).

זה מצד אחד. מצד שני, קיבלתי סוף סוף תגובה בדוא"ל מהדס שכנאי. גם היא התייחסה רק לנושא הילודה, אבל כשהסברתי לה שהבעיה שלי היא בנושא ההגירה, היא אמרה שהכוונה כלל אינה לעולים, ושהניסוח ישתנה. לא ברור לי למה עוד יכולה להיות הכוונה במילה "הגירה" וזה גם סותר את הודאתו של דרור שכן מדובר בזה, אבל אני אתן לזה סיכוי.

אני מאמין שמה שעשיתי בנושא ויקיפדיה ביומיים האחרונים, עשיתי למען הדבר הנכון. אבל כנראה שלא עשיתי אותו בדרך הנכונה.

לאחר שלמדתי כמה דברים מאצלנו ומהעולם ולאחר שקיבלתי כמה פניות אישיות מרגשות, החלטתי לרדת מהקטע של הפרישה.

האינטרנט הישראלי, שוויקיפדיה העברית היא חלק מרכזי בו, עומד לעבור טלטלות קשות, וחבל ליצור ריבים פנימיים.

בדיונים שהתנהלו שם בנושא הכאוב הזה של צנזור הערך על אמנון יצחק אמרתי כמה דברים שאני מאמין בהם. אין לי כח לחזור עליהם כאן - מי שרוצה שיקרא שם.

בדרך כלל בשלב הזה אני כותב: "אני מקווה שאתם מאוכזבים", אבל אני הפעם אני באמת מקווה שאתם לא מאוכזבים.

לא חשבתי שאעשה את זה אי פעם. ידעתי כמה ויכוחים ואכזבות בעבודתי בוויקיפדיה. היו לי ויכוחים קשים על הערך סיינטולוגיה - ניצחתי בהם בסופו של דבר, ואני גאה מאד באיך שהוא כתוב היום. עשיתי נסיון כושל למחוק מאמר על "הכתב הכרמלי", שלדעתי אינו שייך לאנציקלופדיה שמכבדת את עצמה, אף על פי שהוא מוסווה לערך רציני וחכם. ועשיתי גם נסיון כושל להתמנות מפעיל מערכת. באף אחד מהמקרים האלה לא שקלתי לרגע לפרוש לצמיתות. במקרה הגרוע ביותר, זה של סיינטולוגיה, לקחתי כמה ימים של חופשה כדי להירגע, וגם הייתי חולה עם חום באותם הימים, וגם ככה הייתי זקוק למנוחה. באמת.

הצטערתי לראות עורכים טובים אחרים פורשים מסיבות חמורות הרבה פחות על רקע ויכוחים טיפשיים למדי. רבים מהם לא חזרו אף פעם, לפחות לא באותו שם. אחדים מהם ניסו לחזור כדי לפזר רעל, לנקום ולהזיק, וגורשו במהרה; אין לי שום כוונה לעשות את זה.

אחרים עשו סולחה או שסתם חזרו בשקט והמשיכו לפעול לטובת המיזם המופלא הזה. אני מת לעשות את זה מיד, אבל לא תהיה שום פעולת עריכה תחת שם המשתמש שלי Amire80 עד שלא תסתיים הפרשה הזו כפי שהיא צריכה להסתיים - בשחזור כל או רוב הגרסאות של המאמר על אמנון יצחק. למען הסר ספק, אם היו בחלק מהגרסאות של המאמר התקפות אישיות על אמנון יצחק שאינן מגובות במקורות אמינים, צריך למחוק אותן לצמיתות - זו המדיניות המקובלת של ויקיפדיה העולמית והיא נכונה; אבל במקרה הזה נמחקו כל הגרסאות, וכרגע לא נראה שיש כוונה לשחזר אותן. מדובר בעלבון חמור כלפי עורכים שכתבו את הגרסאות האלה, ואני נעלב בשמם, אף על פי שלמיטב זכרוני לא נגעתי אף פעם בערך הזה בעצמי.

אגיד זאת שוב - ויקיפדיה היא מיזם מופלא, וזו העברית מוצלחת במיוחד מהרבה בחינות. מנהיגה הלא רשמי דוד שי הוא איש חכם ורב תושיה שתרומתו לוויקיפדיה העברית, ומתוך כך גם לחינוך בישראל לא תסולא בפז. אך מעשהו בנושא אמנון יצחק הוא משגה חמור ומזיק, שמנוגד לחלוטין למה שוויקיפדיה אמורה להיות על פי ניסוחו הוא - אנציקלופדיה חופשית ומהימנה. ניתן לתקן אותו בקלות רבה - לשחזר את גרסאות המאמר ולשכוח מהעניין.

אבל בינתיים הוא עסוק בלהסביר למה זה טוב לוויקיפדיה, ואיך זה מגן על המיזם ועל העורכים.

זה לא מגן, וזה לא טוב. אאמר זאת שוב ושוב - אני מעדיף שוויקיפדיה תיסגר, אבל שלא תיכנע ללחצים משפטיים, ועוד כל כך מגוחכים.

ומילא אם דעתי זו לא הייתה מקובלת על קהילת העורכים; אבל נראה שרוב רובם של הדוברים בדיון על הפרשה תומכים בדעתי, ביניהם גם כמה עורכים שאיתם ניהלתי ויכוחים מרים.

אבל ההנהגה הלא רשמית של ויקיפדיה בוחרת להתעלם מדעתי ומדעת רבים בקהילה שחושבים כמוני. אז אני צריך לעשות את מה שהמצפון אומר לי - לא להיות שותף לצנזורה פחדנית.

(תודה ליהונתן קלינגר.)

ומפעילי ויקיפדיה העברית באמת עשו את זה.

לזמן מה עוד אפשר היה לקרוא את הגרסאות הקודמות של הערך ולראות שלא מדובר בערך זבל, אלא בערך נורמלי למדי, שלא שונה במיוחד מכתבות על אמנון יצחק בעיתונים או בטלוויזיה.

עתה נמחקו גם הגירסאות הקודמות.

אפשר לרדת לפרטים על הבעייתיות של אותו המכתב המגוחך, שאין לו כנראה ערך משפטי, ושנשלח לגוף שלמרות שמו לא ממש אחראי על התכנים של ויקיפדיה העברית, אבל כל הדברים כבר נאמרו בדף השיחה שם.

רק אכתוב פה את מה שכבר כתבתי שם בפרפרזה על גיבור ווב 2.0 קווין רוז: אני מעדיף לראות את ויקיפדיה נסגרת מלראות אותה נכנעת לעו"ד ירושלמי שמקשקש על שינוי פנימי והתראות של שבוע.

בי, למשל, גם התחולל שינוי פנימי בעקבות דברי יהודי מזוקן אחר, ריצ'רד סטולמן, שוויקיפדיה מושתתת על ערכי החופש, כפי שהוא ניסח אותם. לא נראה לי שהוא התכוון למה שקרה במקרה הזה בוויקיפדיה.

נגיד שאתם רוצים לטוס לטיול באירופה. כלומר לא באירופה - בספרד. אז אתם מרימים טלפון לסוכן נסיעות ושואלים על טיסות לספרד. אז הסוכן מיד שואל: "למדריד או לברצלונה?"

אז זהו, שיש סיכוי טוב, שבעוד כמה שנים זה כבר לא יקרה. "טיסות לספרד" יהיו רק למדריד, ואילו טיסות לברצלונה יהיו טיסות לקטלוניה. כיום זה מחוז אוטונומי של ספרד, אבל משנה לשנה הולכת וגוברת שם התמיכה בעצמאות מלאה מספרד ויום אחד זה אולי עוד יקרה. (אז אולי סוף סוף גם אנחנו הישראלים נלמד לומר כמו שצריך "ברסלונה" במקום הצורה המוזרה "ברצלונה".)

בינתיים קטלוניה היא לא מדינה עצמאית, אבל יש לה שפה משלה, שלפחות חלק מהתושבים מתייחסים אליה בכבוד רב, בשיתוף פעולה עם הממשלה במקומית (ה"ז'נרליטאט"). אחרי כמה עשורים שבהם השלטון הפשיסטי של פרנקו הגביל שפות ותרבויות שאינן ספרדיות למהדרין לקטלאנים נהיה נורא חשוב להראות שהם ממש לא סתם ספרדים. לראיה: הוויקיפדיה השלישית שהוקמה, אחרי אנגלית וגרמנית הייתה הקטלאנית. קטלאנית היא השפה היחידה בעולם שיש לה סיומת אינטרנט (דומיין) משלה (בדרך כלל סיומות ניתנות רק למדינות). כמעט כל התמרורים שם כתובים בקטלאנית. ולמען הסר ספק, למרות שכל תושבי המקום יודעים ספרדית, שומעים לא מעט קטלאנית גם ברחובות, כך שלא מדובר רק בשיגעון של ממשלה לאומנית בדלנית.

אבל לא באתי לספר לכם על בלשנות, אלא על מוזיקה.

הסתובבתי לי בקטלוניה עם מרצדס שלי (זה סיפור נפרד) ושמעתי את ה"גלגל"צ" שלהם - iCat.fm. מבטאים את זה "אִי-קַאט-אֶפַה-אֶמַה" וזה הרבה יותר טוב מגלגל"צ. אתר האינטרנט של התחנה - iCat.cat (שימו לב לסיומת). באתר אפשר לשמוע את התחנה בשידור חי. שימו לב שאין פרסומות - זו תחנה ממשלתית. על פי הכללים היא צריכה לשדר שלושים אחוזים מהזמן שירים בקטלאנית. היא עומדת באחוז הזה ומשדרת גם שירים באנגלית, פורטוגזית, צרפתית, איטלקית - ולא משדרת כמעט כלום בספרדית. והשירים בקטלאנית ממש, אבל ממש טובים. הכל מהכל - ג'אז, רוק, לטיני, בלוז, אלטרנטיב. התלהבתי בלי סוף וביום האחרון רגע לפני הנסיעה לשדה התעופה נכנסתי לחנות הספרים הנהדרת fnac בכיכר המרכזית בברסלונה ובפשטות אמרתי למוכר: הסתובבתי אצלכם פה בקטלוניה, התאהבתי בתחנת הרדיו (בשלב הזה הוא חייך חיוך רחב) אז אולי תביא לי משהו לשמוע?

אז הוא הביא לי ארבעה דיסקים. אחד של Sanjosex (סנז'וסקס) הוא סתם דיסק פופ-רוק חביב. עוד אחד, של להקת Mazoni (מאזוני) נשמע לגמרי כמו Super Furry Animals וזה מבורך בהחלט (אגב, גם SFA גאים מאד בשפתם המקומית - הוולשית). עוד אחד, של אמן בשם Refree נשמע ג'אזי ואפילו קצת אוונגרדי; הקול של הזמר קצת מעצבן, אבל הנגינה המגניבה מחפה על זה.

אבל הבומבה האמיתית מגיעה בצורת La Troba Kung-Fú (לה טרובה קונג-פו). זה השם של הלהקה ולאלבום קוראים Clavell morenet. המוזיקה שלהם משלבת כמה סגנונות לטיניים - רומבה בעיקר - עם רוק, בלוז, דאב, וכמו שאמר אחד מידידיי, "טברנה". (יש גם נגיעות מדודות של מוזיקה סינית, אבל זה בעיקר בשביל להצדיק את השם קונג-פו.) מדובר בלא פחות מיצירת מופת - שילוב מדוייק וסוחף של שירה שמחה, אקורדיון מתפתל, פסנתר וירטואוזי שלא משעמם לרגע, כלי הקשה שלא נותנים מנוח וגיטרה בשיטת ה"וונטילטור".

מה זה שיטת ה"וונטילטור"? ההסבר בחוברת של האלבום, שהיא הברקה לכשעצמה. היא מזכירה קצת את החוברת של Vitalogy של פרל ג'אם, רק הרבה פחות קודרת - זה מעין ספר מדעי או אנציקלופדיה, עם כל מיני מאמרים שקשורים לשירים, עם דגש מיוחד על - איך לא - תרבות קטלאנית. חלק מהחוברת מתורגם באופן מקרי למדי לאנגלית, צרפתית, ספרדית ויפנית, כדי ליצור תחושה בינלאומית יותר.

הדיסק הזה נטחן אצלי ברכב מאז שחזרתי מהטיול. לא להאמין - פעם לא יכולתי לשמוע מוזיקה לטינית בכלל, למעט אולי קצת סטנדרטים של ג'אז ברזילאי, אבל הנה - הגיעה הלהקה הנכונה שעשתה לי את זה.

לאתר שלהם קוראים www.latrobakungfu.net. אפשר לשמוע באתר שירים ולראות קליפים של כמעט כל האלבום (נדרש פלאש).

שלושה שירים להורדה מהאתר, כדי שלא תתאמצו לחפש את הקישורים:

• Calor calor - חם חם
• La cançó de lladre - שיר הגנב
• Volant - במעוף (זה על סמים, אלא מה)

לא להחמיץ.

אני ואנונו

Wikipedia מתוך 

Jump to: navigation, search

"אני ואנונו" הוא שירו של הזמר-היוצר הישראלי הנודע רועי צ'יקי-ארד, ומהווה את אחת מפסגות יצירתו. שיר זה, כמו שירים נוספים פרי עטו של אמן המחאה ארד, הינו שיר פוליטי מובהק. יחד עם זאת מבטא השיר מורכבות אמביוולנטית: מחד מוצג ואנונו כאדם נרדף ומסכן, ומאידך מוצגת בפיוט גם רדיפתו של ואנונו אחר הפרסום (או שמא אין מדובר אלא ברצונו הלגיטימי של הדובר להביע את דבריו ולהשמיע את קולו). מכל מקום אין ספק שעל אף תלאותיו ונרדפותו, מתואר ואנונו בשיר מתוך מידה לא מבוטלת של גיחוך (אשר מיטבה, כך נדמה, לאפיין את חיינו כאן ועכשיו). לא מן הנמנע כי דמותו של ואנונו אינה אלא מטפורה המכוונת למחבר עצמו (אני! ואנונו). להלן מילות השיר (כפי שתועתקו בידי רגב פורת):

אני ואנונו - רועי צ'יקי ארד
כן, אני ואנונו
כן, אני ואנונו
אני - ואנונו
כן, אני ואנונו

מתחת לשולחן צופה בטלוויזיה
כן, אני ואנונו
אני מרדכי ואנונו
אני ואנונו
עייף ב-5 בצהריים, נם אחרי השניצל
כן, אני ואנונו
אני מרדכי ואנונו
מביט במלצרית עם צוואר שגידיו מזכירים חוט עפיפון
כן, אני ואנונו

במעלית, ובמשרד - ואנונו
במשרד, ובמעלית - ואנונו
אני לא מתכנן לקנות דירה
אין לי מכונית כי אני אוהב לשוחח עם נהגי המוניות
כן, אני ואנונו
כן, אני ואנונו

למצהלות ההמונים זכה שיר נפלא זה לוידיאו קליפ אשר צולם, איך לא, בחוצות העיר רמאללה. קליפ זה (בו ניתן לצפות באתר וויינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3169172,00.html) מוסיף ליצירה נידבך חדש של משמעויות והיבטים סוריאליסטיים, אמביוולנטיים, ואחרים, והופך את השיר ליצירה חשובה בעלת משקל תרבותי, מדיני, מוסרי ופוליטי.

הסיפור מספר על שני חייזרים שמגיעים לכדור הארץ בדמות חתולים ומתנחלים אצל אדם רוסי. המ מסבירים לו (ברוסית, כמובן) שהם הגיעו כדי לתפוס כמה עכברים בשביל ניסויים (הומניים) בביולוגיה, כי בעולם שלהם יש בעיה של התפוצצות אוכלוסין ומסתבר שמכל היקום הידוע להם עכברים בכדור הארץ (Mus musculus) הם הזן שהכי קל לעשות עליו ניסויים בנושא התרבות טבעית.

ואז האיש שאל אותם מתוך סקרנות - אצלכם בכוכב כולם כאלה ... חתולים? זה נורא הצחיק אותם והם הסבירו לו שהם יכולים לקבל איזו צורה שהם רוצים, רק שיתאים לסביבה. אז הוא שאל אותם - למה הם לא הגיעו לכדור הארץ בתור בני אדם? הרי בני אדם משתלבים יותר טוב בסביבה, מאשר חתולים מדברים. אז אמרו לו שהמשימה שלהם היא לתפוס עכברים, והרבה יותר נוח לעשות את זה כחתולים ולא כבני אדם. אז הוא הציע להם להשתמש במלכודת עכברים והם ממש נעלבו.

מסתבר שהחוק אצלהם הוא לא להתערב בטבע. לפיהם, עדיף להשקיע זמן בללמוד לעשות משהו בעצמך מלהמציא מכונה. ללמוד לחשב במקום להמציא מחשבון; ללמוד לרוץ יותר מהר במקום להמציא מכונית שמזהמת את הסביבה וכו'.

אחר כך מסתבר להם שהאיש הוא גם אספן מטבעות שמנסה להשיג מטבע נדיר ולשם כך מתכנן עיסקה סיבובית מסובכת של החלפות של מטבעות כפולים. אז ההתולים מציעים לו במקום לעשות עיסקה סיבובית מסובכת ללכת באותה הדרך הטבעית: פשוט לבקש את המטבע הנדיר הזה ממי שיש לו שני פריטים ואת המטבע הכפול שיש לו לתת למי שחסר לו. הוא מחליט להסכים ונותן את המטבע שלו למי שרוצה אותו - ובזה הסיפור נגמר.

ככה עבדו החיים שלי. במקום לחפש מה טוב לי בקבע, פשוט חתמתי עוד שנה, כי מלכתחילה לא היה לי יותר מדי רע בצבא. במקום להגיש בזמן עבודות לאוניברסיטה, אני כותב בוויקיפדיה. אני רואה שמישהו מנסה לעקוף בכביש? אני נותן (אם זה לא מסוכן).

ועוד משהו: אני שונא לשכנע. אני לא מסוגל לשכנע מישהו שאני צודק או לשווק. אמת יש אחת, ואם היא נכונה, אז למה צריך לשכנע? ואם יש מוצר טוב, אז למה צריך לשווק אותו? אני באסכולה הקיצונית, שגורסת שכמעט כל שיווק הוא שקר.

(ועוד קישור בנושא: המדריך של ארט. לבדב לעיצוב, גירסה אנגלית, ר' סעיף 115.)

הטקסט מובא כלשונו עם השגיאות; אני מניח ש"עח" זה "על".

משתמשים שמגיבים בוויקיפדיה וטוענים שהמאמר כולל שקרים והפרות זכויות יוצרים וזכויות אדם כמעט תמיד כותבים באלמוניות כי הם לא מסוגלים לפתוח חשבון, כותבים עם המון שגיאות כתיב, ולא מסוגלים לעמוד בכללים הפשוטים ביותר של פיסוק ועימוד טקסט, הרבה יותר מהממוצע של המגיבים בוויקיפדיה. אם הם באמת סיינטולוגים ולא מתחזים ליצנים, הרי שזה ממש עצוב: אחד העקרונות המרכזיים בסיינטולוגיה, לפי מה שקראתי עליה, וקראתי הרבה, הוא שצריך להקפיד מאד על מילים נכונות ולהשתמש הרבה במילון כדי להיות בטוח שכל מילה נכונה. בעצם, לומדים את זה כדי לקרוא נכון את הספרים של ל. רון האברד; אולי הם לא מלמדים לכתוב.

אבל אין ספק שהמשפט הקצר הנ"ל פשוט מנצח בענק את כל השטויות הסיינטולוגיות שאי פעם קראתי. מי שעדיין לא הבין מה מצחיק בו, שיבדוק במילון מה פירוש המילה "אוטוביוגרפיה".