גם אני הייתי שם והקשבתי לאהרן ברק, שדיבר אחרי שלושה ממבקריו - הפרופסורים אמנון רובינשטיין, שמעון שטרית ומנחם מאוטנר. פרופ' ברק יודע להתבטא בצורה נפלאה ומשכנעת - הן בכתב, בספרים ובפסקי דין, והן בעל פה. הוא תומך נלהב בשמירה על זכויות האדם - בין השאר לאור ניסיון החיים הכואב שלו כילד תחת הכיבוש הנאצי. הוא כנראה גדול המשפטנים החיים בישראל, או לפחות בשלישייה המובילה - והוא בעל יכולת אנליטית משפטית מבריקה.

דווקא בגלל כל אלה, היה קצת עצוב לשמוע את הטיעונים שלו. הוא לא הצליח לבסס כמעט שום טיעון ולא הצליח לשמור על קו אחיד ועקבי לאורך הנאום שלו. כפי שגשם של נובמבר מתארת, הוא התחיל בביקורת על הקשר החזק מדי בין האקדמיה המשפטית הישראלית למשפט הזר, ואף לגלג על פרופ' דניאל פרידמן שבשנות ה-70 תמך בהמשך התבססות המשפט הישראלי על הדין האנגלי שעוד היה תקף בישראל (לגבי סוגיות שטרם הוסדרו בחקיקה ישראלית עצמאית), בעוד הוא - ברק - תמך אז בהתנתקות מהמשפט האנגלי. לאחר מכן הוא מבסס כמעט את כל הטיעון שלו בעד ביקורת שיפוטית על חקיקה בכך שבכל המדינות המערביות - מלבד הולנד (ואוסטרליה וניו-זילנד) - יש ביקורת שיפוטית. כתבתי "כמעט את כל הטיעון" - כי הוא גם מתבסס, כמובן, על לקחי השואה. (כאילו זה מה שהיה עוצר את היטלר - ביקורת שיפוטית על חקיקה. מה שאולי היה עוצר את היטלר זה פסילת מפלגות ומועמדים המתנגדים לעצם קיומו של המשטר והדמוקרטיה - מהלך שברק כמובן מתנגד לו).   את הטיעון שלו לגבי המודל של עצמאות שיפוטית הוא דווקא כן מבסס על ארצות הברית שבה יש מודל של "עצמאות מוחלטת" בניגוד למודל הרווח במדינות המערב - "מודל השיתוף". את דוקטרינת ה"אי-שפיטות" הוא דווקא מתנגד לאמץ מארצות הברית, כי היא מתאימה לבעיות שיש בארה"ב שהן שונות מאלה שיש בישראל.  סקירה של שאר הנאום, כולל דבריו על דיני המשפחה בישראל, היועץ המשפטי, זהות המדינה, החוקה ועוד ועוד - כדאי לקרוא אצל גשם של נובמבר.

ולעניין נוסף:

ALC מוביל מאבק ציבורי להגדלת תקציב סל התרופות, ומחתים על עצומה.

הממשלה החליטה לפני מספר ימים להעביר מיליוני שקלים מעודפי התקציב, ללשכות שרים ללא תיק, במקום לסל התרופות.
האם ראוי לדעתכם, שהממשלה לא תעביר את הכספים הנדרשים לתקצוב סל התרופות אלא במקום זאת, תעביר מיליונים מעודפי התקציב למטרות כה משניות כמו לשכות שרים ללא תיק?
הצטרפו אלינו לעצומה לשינוי החלטת הממשלה הנ"ל, ולתיקון העוול המקומם וחוסר הצדק המשווע שבהחלטה הזו.

המאבק נשמע צודק באופן עקרוני - העברת כספים לסל התרופות מעניקה חיים או איכות חיים לחולים רבים. דווקא בגלל שהוא נשמע כל-כך צודק, הוא יכול להיות כל-כך בעייתי. מאבק של צמצום מספר חברי הכנסת ל-110 והעברת הכספים שחסכנו להענקת חיים לחולים - גם הוא מאבק צודק. גם ביטול הסיבסוד על המים לחקלאות והעברת הכספים להגדלת סל התרופות נשמע צודק, לא? ואם כבר חקלאים, מדוע שהמדינה תפצה חקלאים על נזקים שנגרמו כתוצאה מבצורת - במקום להעביר את אותם כספים לסל התרופות? הכסף שמוציאים על אבטחת הנשיא בוש בארץ, זיקוקין די-נור, מטס הצדעה ומפגן צניחה, הפעלת שוטרים רבים כל-כך לחקירת אולמרט. האם זה לא צודק להפחית 10% משכרם של שופטי בית המשפט העליון לטובת תרופות לעניים? ו-10% משכרם של השרים? והח"כים? ומנכ"לי המשרדים? ומיסוי של 10% מרווחי הון בבורסה או מרווחים מהגרלות? מס של 10% על רכישת מכונית חדשה לטובת הגדלת סל התרופות והצלת חיים?
כל דבר שנשים מול סל התרופות ייראה מגוחך, אכזרי, אטום, ציני ולא צודק.

לזה כדאי להוסיף בעיה נוספת בסל התרופות - המחיר הגבוה כל-כך של תרופות הוא גבוה לעיתים דווקא בגלל שהתשלום מגיע מקופת המדינה, ולפעמים גבוה מסיבות אחרות שאינן קשורות לפיתוח ולייצור של תרופות. נשמע לנו הגיוני שחברת תרופות תגבה הרבה כסף כדי שהיא תוכל להמשיך לחקור ולפתח תרופות חדשות וטובות יותר, אבל מספיק לראות את חברת טבע - החברה המסחרית הגדולה ביותר בישראל, עם שווי שוק של 34 מיליארד דולר - שעיקר עיסוקה הוא ייצור תרופות גנריות (כלומר, "העתקה" של תרופות שהפטנט עליהן פג) ולא פיתוח ומחקר רפואי.  דיני הקניין הרוחני בתחום הרפואה בעולם המערבי מונעים בפועל טיפול רפואי מחולים.
כדאי לקרוא את המאמר של מיקי פלד ואת הכתבה של צבי לביא.

אציין גם שבמרץ 2008 הממשלה אישרה את המלצות ועדת סל התרופות של 90 תרופות בעלות של 450 מיליון שקל. לא מצאתי פירוט לגבי אותם 75 מיליון שטוענים כעת שיש "להשיב" אותם לתקציב, והאם ומתי הם נגרעו מהתקציב המתוכנן. [עדכון: ALC עידכן שמדובר בהתחייבות של משרד האוצר להוסיף כספים בתמורה לביטול האפשרות של ביטוח "פרימיום" בקופות החולים הכולל תרופות מצילות חיים. יצחק לוי מסביר למה זה רע, יחיאל בר אילן מסביר למה זה טוב, כך או כך - האפשרות בוטלה בתמורה להתחייבות להגדלת התקציב].

ולמרות שתי הנקודות האלה, הגדלת תקציב סל התרופות היא מטרה חשובה ומבורכת - והעצומה של ALC היא דוגמה ליתרון של האינטרנט בהעצמת מחאות אזרחיות. אני ממליץ לכל הפחות לקרוא את הדברים של ALC, כולל הקישורים שם, ולהחליט.