עכשיו אחרי שסגרנו את העדכון מאז הפוסט האחרון... נמשיך לזמן ההווה
אני כבר 3 שבועות בניו זילנד המדהימה
אז לצערי לא תקראו פוסט על כל אחד מהמקומות שהייתי בהם אלא תצטרכו להסתפק בפוסט הזה שיסכם את שלושת השבועות האחרונים
ב-21 לינואר נחתתי בכריסטצרץ' ונשארתי ב"בית של רונית וג'וני " צמד ישראלים שהגרו לניו זילנד והחליטו להקים הוסטל בשביל ישראלים במטרה לשדך אנשים לקראת טיול באי הדרומי. ושם הכרתי את שירה, בת 29 מרחובות, לשער מנהל ברשת זארה. לאור העובדה שלשתינו יש 7 שבועות בני זילנד החלטנו לשכור אוטו יחד. מאוחר יותר הכרנו גם את רועי בן 22 מבת ים. שהתחיל לטייל איתנו אך תוכניות השתנו וכיום נשארנו רק שתינו.
התחלנו את הנסיעה ב"מנדי רוורס" שלנו (טיוטה משנת 96).
ועכשיו על קצה המזלג ארשום לכם על המקומות בהם היינו
לייק טאקפו - אגם טורקיז מהפנט. מאונט קוק- אחד ההרים הגבוהים ביותר באי הדרומי מוקף ברכס הרים המווה 80% מכלל ההרים באי הדרומי (נראה לי שזה הנתונים אל תשפטו אותי אם אני טועה.. זה היה מזמן!)
משם נסיעה לאורך החוף המזרחי לאומרו עיר הפינגוונים הרשמית של ניו זילנד. חיים בה שני מתוך שלוש המינים החיים בניו זילנד. הפינגיוון הכחול, הפינגווין הקטן ביותר בעולם ופינגווין צהוב העין.
אחר כך נסענו לדנדין עיר השניה בגדולה באי הדרומי. בה היתה תחנת הרדיו הטובה ביותר שאי פעם האזנתי לה. עשינו את כל מה שהעיר מציעה כיאה לעיר גדולה. מוזיאונים גלריות גנים בוטנים מוזיאון בירה וכו וכו. מדנדין גם יצאנו לחצי האי אוטגו פנינסולה בו ניתן לצפות על אלברטוסים, הציפור עם הכנפים הכי ארוכות, בכלבי ים ואריות ים. בנוסף בחצי האי ניתן לבקר בטירה היחידה שיש בניו זילנד (שעד לאחרונה גם היתה מאויישת). בדנדין חווינו גם את חוויות "החיבורים" הראשונה. נוצרים מדהימים מניו זילנד שהחליטו שישראל היא מדינת המשיח. ולכן כיאה למדינת המשיח צריך לכבד ולארח את כל מי שבא ממדינה זו... אז התארחנו אצל הייזל, אישה מתוקה בת 72 שחיה עם חתולה :) מגדלת לעצמה את הפירות והירקות ומארחת ישראלים כבר 8 שנים ורוצה עוד להמשיך עם זה!
אחרי דנדין הגענו לואנקה שנמצאת במחוז קטלינז שנחשב לאחד האזורים היפיפים בניו זילנד מבחינת הנופים. עשינו קצת טרקים ראינו מפלים, מערות, יערות גשם. לוקחים הכול באיזי סופגים את הנופים.
קפצנו גם בקטלינז ל"עיר הגדולה" אינברקרגיל (מדהים שאני יודעת לרשום את השמות ואם תבקשו אני יודעת גם להגות אותם...). עשינו את כל מה שהעיר מציעה בחינם (תקציב מוגבל...).
לצערי בשלב הזה שירה קצת חלתה אז יצא לנו להתקל במערכת הבריאות של ניו זילנד. בוא נגיד אתם לא רוצים שזה יקרה גם לכם.  יקר פה ברמות מטורפות כל דבר הקשור לרפואה!!! רק שרופא יראה אתכם יעלה 100 דולר כדי להדפיס את תוצאות הבדיקה יעלה לכם 25 דולר ולא נתחיל לדבר על מחירים התרופות בוא נגיד שמקווה שלא נצטרך להתקל בזה שוב (חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו עין הרע)
העייריה הבאה שהינו בה הינה טה-אנו. עייריה המורכבת מרחוב אחד מרכזי אך עדיין מילוני תיירים פוקדים אותה כל שנה וזאת לאור העובדה כי היא התחנה ממנה יוצאים למיצר מילפורד.
במילפורד לוקחים שיט רגוע המלווה בדולפנים פינגווינים כלבי ים ונופים עוצרי נשימה. עד שמגיעים למרינה של הספינות עוצרים בכמה נקודות מפתח ומטרקים טרקים קצרים לספיגת הנופים.
למחרת בטה אנו עשינו גם חלק מטרק הקפלר. 4 שעות מתוך טרק של שלושה ימים :) לא ראינו הרבה אבל ראינו מספיק. היה מדהים!!!! בטח מטורף לעשות את כל הטרק.. שנה הבאה שנה הבאה :)
שינינו תוכניות בשלב הזה וחתכנו לקווינסטאון בירת הספורט האתגרי בניו זילנד. שכמובן לא אכזבתי ועשיתי במקום קפיצת בנג'י. אחת החוויות היותר מטורפות מחיי!!!! ממליצה לכולם בחום :) זו הקפיצה הכי גבוה בניו זילנד 134 מטר!!! בדימוי קל זה כמו לקפוץ מעזריאלי :) לכל הסקרנים תהיי הקרנת DVD הוכחה שאחזור לארץ
בנוסף בקווינסאון נסענו לגן החיות היחידי שבו ניתן לראות את סמל המדינה, קיוי, ולשם שינוי חי ולא מפוחלץ!!! בגן החיות היה גם טקס מאורי קצקצר וחמוד :) ( שדרך אגב מאורי הם האכלוסיה המקומית שהיתה בניו זילנד לפני שהאדם הלבן הגיע למקום ב-1770 ושמות הערים הארוכים שאני רושמת לכם הם במאורית)
וזהו הגענו להיום
היום אני בואנקה בה עשינו את עולם המבוך והאשליות הגדול (בדומה למה שעשיתי עם נועה בפיליפ איילנד) ובנוסף הלכנו לבית קולנוע יחיד מסוגו שבמקום כיסאות יש ספות של בית :). בנוסף עשינו את טרק בוירוי טרק יפיפה של 5 שעות שבו מגיעים לנקודת תצפית על קרחונים ומפלים.

בגדול התכנון להמשך:
עוד שבועיים באי הדרומי הצפנה על החוף המערבי. טיול בפרנק ג'וזף ובפוקס הקרחונים
המפורסמים בניו זילנד. לאחר מכן מחוז נלסון ואבני הפנקייק :) תבינו אחרי שאעלה תמונות.. לסקרנים פנו לסבתא מרים.
ב-25 לפברואר (עוד שבועיים!!! אמאלה איך הזמן טס) עוברת לאי הצפוני מטיילת בו שבועיים וחצי ואז יום באוסטרליה ושבוע פינוק בתאילנד...
אם לא יצא לי עוד לרשום פסוטים שלא תגידו שלא עדכנתי אותכם.... :)
בכל מקרה אם יש עדיין קוראים שהיגעו לשלב הזה (חוץ מאמא כמובן)
בקצרה אסכם ניו זילנד מדהימה הנופים מדהימים הכבשים בכל מקום (שוב יחס של 41 מיליון כבשים לעומת 4 מיון אזרחים) אזרחים שמתים לעזור לך וכו וכוכ
בקיצור חוויה אדירה! מקווה שההמשך יהיה טוב כמו שהוא עד עכשיו

CHEERS

נשתמע

כמה מילים על היין - לתבשיל הקדירה, לצלעות הטלה, לראשונות ולקינוחים - אני יכול רק לעשות עוול במילים.

Seifried - Old Coach Road Sauvignon Blanc 2006

בהיר מאוד, אף משגע עם הדר, פרי טרופי, עשב עדין, ענבים ירוקים ועוד. חמיצות גבוהה, רענן ונקי, עשוי היטב. אופי של הזן? יש, אופי של האזור? יש, טעים? לא היה פה בקבוק לפני דקה?

יין טוב מאוד, שמבחינת סגנון הייתי ממקם על אמצע הסקאלה בין הבליידן החמצמץ והחד לקלאודי ביי הפירותי מאוד.

מיבאים מנלסון, ניו זילנד: מרש, 89 ש"ח.

Lindemans Cawarra Chardonnay Bin 65 2006

צבע זהוב עמוק ויפה, באף קליה, חמאה וקפה, אולי רמז להדרים ברקע, גם על החיך הרבה יותר עץ מאשר פרי, עם גוף מלא, שמנוני ומתובל. איך אומרים קצרין לבן באוסטרלית?

לא נרשמה התלהבות מסביב לשולחן, וגם לא אצלי. כבר שתיתי שרדונה שהעץ והפרי בו היו מאוזנים - כאן לטעמי הם לא. לחובבי הסגנון בלבד.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 69 ש"ח.

d`Arenberg The Stump Jump GSM 2005

החבילה האוסטרלית הבסיסית של פירות יער עם תיבול, בפה קצת חמצמץ וקל גוף יחסית, אם כי נעים למדי. זכרתי את הבציר הקודם בתור מלא ועשיר יותר, אבל עדיין נשמרת תמורה לא רעה למחיר.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 55 ש"ח (לפני מבצעים).

Kaesler Stonehorse GSM 2005

צבע אדום בוהק מעט שקוף, פרי יער בשל, ריבה ואולי סוכריות פירות. גוף בינוני, הרבה פרי נעים ומתקתק אבל חסר משהו נוסף. בסה"כ יין מאוד נגיש וידידותי, אבל לא מעניין במיוחד לטעמי. פארקר מאוד אהב (92) - אני פחות. בשביל המחיר שלו אני מצפה ליותר.

מייבאים מאוסטרליה: מרש, 119 ש"ח.

Thorn-Clarke Shiraz Shotfire Ridge 2005

שחור-סגול אטום ומדהים, פרי יער, פלפל שחור, קרמל, אולי שוקולד. גוף מלא, נפח טוב, מרוכז, טאנין מקיר לקיר אבל רך ונעים - לא חד, מאוזן בפרי עשיר ומלא עם תבלין במידה טובה, סיום ארוך וטוב. אין מה להגיד - יופי של יין שמאפשר להנות ממנו בלי להתפלסף, אבל גם מציע יותר למי שמתעמק. יותר נהניתי מהבקבוק מאשר מהבציר הקודם הקודם. דירגתי שני בין האדומים של הערב.

מייבאים מבארוסה, אוסטרליה: מרש, 139 ש"ח.

d`Arenberg The Laughing Magpie Shiraz/Viognier 2005

שחור משחור עם שוליים סגולים, פרי יער מחוספס ומשכר, קליה ברקע. גוף מלא, דחוס ועשיר, עם יובש חזק ומיצוי פרי מצויין משולבים היטב, חריפות קלה וסיום ארוך וטעים. השורה האחרונה בדף מכילה מילה אחת: בובה! מצטיין הערב, עשיר, עצמתי ומלא. מעט כבד יותר מהשוטפייר, אבל שומר על האיזון ומנצח בפוטופיניש. באחוזים הבודדים של הויוניה לא ממש הרגשתי.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Penfolds Cabernet Sauvignon Bin 407 2004

כהה מאוד, אף סופר-בשל, כמעט סירופי, גוף מלא, טאנין עצמתי והרבה פרי. היין לא רע בפני עצמו, אבל המרכיבים בחבילה פחות מאוזנים לעומת שני היינות הקודמים.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Dr Loosen Riesling 2006

זהוב חיוור, ריחני ופרחוני, פרי טרופי ורמז מינרלים, בפה מתיקות פירותית גבוהה, גוף בינוני-מלא, ומספיק חמיצות בשביל לאזן. קליל, פירותי וכיפי, מרגיש יותר מתוק מאשר חצי יבש.

מיבאים מגרמניה: האחים שקד.

איך נעלמות חמש שעות כמו חמש דקות? לא ברור, אבל מחכה לפעם הבאה. תודה על ההזמנה ועל החברה - היה תענוג. הדיווח של גיא.

מאחורי החזות המודרנית והבומבסטית מסתתרת הכלאה בין מוזיאון לבין מצג חסויות. במקום יש מסלול שחציו הראשון עיוני בעיקר, וכולל הסברים ותיאוריה על יין, מההיסטוריה, איזורים עיקריים ועוד. מתחיל מרמה בסיסית מאוד ומגיע לרמה בינונית מבחינת התעמקות. החצי השני הוא חווייתי, וכולל איזורים לטעימת יינות, בירות, ויסקי, שמפניה וקוקטיילים. החבילות שכוללות גם כניסה וקופונים לטעימה נעות בין 16 ל-21 פאונד, וכמובן שתמיד אפשר לשדרג ולהוסיף. ונעבור לחסויות: רוב הטעימות נערכות בחסות מותגים כאלה ואחרים. השמפניות הן של בית אחד, בויסקי ראיתי בעיקר ג'וני שחור וטאליסקר, והקוקטיילים זה מצגת שיווקית מרשימה של מותג הג'ין בומביי ספיר.

אגף הקוקטיילים הנ"ל מתחיל מהסבר על ג'ין, שכולל שולחן עם קערות תבלינים המשמשים לייצור בומביי ספיר שאפשר למשש ולהריח. מסדרון זכוכית מלוטש ומעוצב מביא את המבקרים לבר קטנטן, שם אפשר לבחור אחד משלושה קוקטיילים המוגשים בכוס מרטיני, כולם מבוססי בומביי ספיר ופירות. שלושתם מתוקים וידידותיים, ולמעט אחד לא ממש נותנים ביטוי לבסיס שלהם - הג'ין, מעין סתירה למאמץ השיווקי או ניסיון לפנות לכל אחד.

בתמונה הבאה מחזיק עבדכם הנאמן גרגרי Juniper, או ערער - התבלין שאולי הכי מקושר עם ג'ין ונותן לו את אופיו.

אגף היין כולל דוכני טעימה לפי מדינות, ומציג יינות די בינוניים, שלהערכתי היו נמכרים בארץ באזור ה-40-80 ש"ח. להפתעתי מצאתי שם גם פינה ישראלית. אם מישהו חשב שזו הפתעה טובה, אני אתקן: מה שמייצג את ישראל במקום הם חמישה יינות: אדום, לבן ורוזה מסדרת Selected (בצירים ישנים), כרמל פריווט קולקשן 2003 (!), וסוביניון בלאן רמת ערד של כרמל, בציר 2004 (האחרון בשוק הוא 2006). מלבד האיכות הבסיסית הנמוכה של היינות (להוציא האחרון), מדובר בבצירים ישנים מידי בשביל יינות סופרמרקט, או בעברית פשוטה: תדמית לא כ"כ יפה. בתשובה לשאלה למה אלו היינות שמייצגים את ישראל ענה לי הדייל שזה מה שהם מקבלים בחינם מכרמל. אני מתכוון לפנות ליקב בנושא ולפרסם פוסט בנידון לכשיהיו לי פרטים מלאים. מלבד היינות הפשוטים, יש גם דוכן של יינות פרמיום מכל העולם, שכולל גם לימיטד אדישן מכוחותינו. כמה דברים שטעמתי:

Torres DeCasta Rosado 2006

רוזה ספרדי חביב בסגנון החמצמץ, את התותים האופיינים מלווה לימון ועשב עדין, הגוף הקל מבעבע קלות כשהחמיצות נותנת את הטון עם קצת פרי כל הדרך לסיום ארוך בצורה מפתיעה. "יפה מאוד" סימנתי בתחתית העמוד בפנקס.

 Torres Nerola Syrah 2003

אדום חצי שקוף עם האדמה והטחב האופייניים ממשיכים לגוף קל עם חמיצות גבוהה, תיבול וטאנין עדין לסיום בינוני. נאמן לזן אבל לא מרשים.

Kim Crawford Marlborough Pinot Noir 2006

אדום שקוף עם וניל, שזיף בשל, קרמל ואדמה, פותח בפה עם פרי מתקתק שמגובה בחמיצות וטאנין במידה לצד תיבול קל. נחמד אבל לא נרשמה התפעלות מיוחדת.

Kim Crawford Marlborough Dry Riesling 2006

היין השקוף פותח בפצצת פרי באף, שונה ומעניין: תפוחים, שקדים ופרי טרופי מובילים לגוף קל בינוני, לרגע חמצמץ לרגע מתקתק, סיום בינוני-ארוך כשלכל אורך הדרך פרי נדיב. עשוי טוב, טעים ונעים. שווה בדיקה.

This Oregon pinot has a light, semi-transparent red color, the interesting nose is a mixture of red fruit, lemon peel, and earthy, mushroomy, 'forest floor' aromas. The light to medium body is quite high on acidity, with gentle fruit and mild tannins, to a quite long and acid finish.

Nice, interesting and somewhat complex on the nose, but on the palate I found it lacking balance, specifically the combination of relatively light body with the high acidity.

Matua Valley Pinot Noir 2006

This New Zealand pinot has the same typical color as the previous wine, also begins with red fruit on the nose but continues to a rather more fruity character, with something syrupy that may resemble cherries. Light to medium body with sweet fruit and light acidity, medium finish combining delicate acidity and nice fruit.

Surely more to the fruity side compared to the previous pinot, this wine was more pleasant to my taste although probably not as interesting.

TerraMater Merlot Reserve 2005

Opaque and dark towards purple-red on the rim, interesting nose with typical merlot jammy forest fruit, vanilla and hints of choclate and tar. Medium to full bodied with generous and ripe fruit, integrated with light tannins and some spices that emerge towards the finish, which is long and lightly acidic.

Very nice, good use of oak to increase complexity and interest without overtaking anything or damaging the balance, while maintaining nice varietal character.

Cloudy Bay Sauvignon Blanc 2006

Pale yellow with green notes on the glass, the nose starts with a layer of fruit, at first dominated by citrus (mostly lemon), followed by flowers, later showing melons and green grapes, with hints of grass in the background and some more tropical fruit which I didn't recognize. Light to medium body, with very mild and pleasant fizzy-ness, which is the scenery of a crazy dance between sweet ripe white fruit and lively acidity, wonderfully combined and follow to medium finish that just begs for another sip.

Most complex and enjoyable white I've had so far, but leaving all the elaborate descriptios aside - just fun and tasty to drink.

Bladen Estate, Marlborough, Sauvignon Blanc 2005

 צהבהב בהיר פותח באף בעשבוניות דומיננטית, מלווה במשהו מינרלי ורמז הדרים. גוף קל ונקי פותח בחמיצות גבוהה, ממשיך למינרליות נעימה ונגיעות של פרי, כשהחמיצות הגבוהה ממשיכה גם לסיום הבינוני.

Schafer-Frohlich Weisser Burgunder, Pinot Blanc QBA Troken 2004

כמעט חסר צבע, אף מרענן עם פרי לבן, עשבוניות עדינה הפעם, ממשיך לגוף קל, חד ופריך עם בעבוע מאוד עדין בקצוות הלשון. בפה תענוג של טעמים, חמיצות מרוסנת משחקת תופסת עם פרי ומינרליות קלילה, ממשיך לסיום בינוני ארוך שמשאיר הרגשה קרירה בפה.

מה לומר? נראה כאילו העולם הישן והעולם החדש התחלפו, ומצאתי שלטעמי הגרמני עשיר יותר בטעמים בעוד שהניו-זילנדי מרוסן יותר, ושם דגש יותר על החומציות מאשר על הפרי. רפאלה קראה לו אלגנטי, אבל חובב עולם חדש בור שכמותי דווקא נותן את הגביע לגרמנים. מחיר שני היינות הוא 89-99 ש"ח (כתלות במבצעים ומועדוני לקוחות). מאחר והיום הייתי צריך יין אדום לארוחת הערב לא קניתי, אבל אני מסמן לעצמי את הגרמני (שאין סיכוי שאלמד את השמות שלהם) כרכישה לעתיד.

תודה לאנדריי על האירוח, לרפאלה ולענת על הטעימה והשיחה המעניינת. שבת שלום.