ישנם 2 סוגי רשיונות עקיריים לדו גלגלי :

1. A2 - רישיון על רכב דו גלגלי בנפח מנוע עד 125 סמ"ק והספק מנוע עד 14.6 כ"ס או 11 קילוואט

טוסטוס (או אופנוע מאוד קל )

2. A1 - רישיון על רכב דו גלגלי בהספק מנוע עד 33 כ"ס או 25 קילוואט. (בעבר היה עד 500 סמ"ק )

ויש גם A שהנו הבלתי מוגבל.

רישיון A1 לוקח יותר זמן ואסור לצעירים , אני עשיתי אותו כי הוא שווה יותר וכי רציתי לנהוג אופנוע מדי פעם.

אם לא דחוף לכם והכסף אינו בעייה ואתם רוצים יכולת נהיגה על אופנוע בעתיד , לכו על זה.

לשניהם בעלי רישיון נהיגה זכאים לפטור מתיאוריה , ובעלי רישיון יותר מ 3 שנים פטורים מנהיגת כביש.

הליך הלימוד , לכו לתחנת צילום של משרד הרישוי ובקשו את הטופס הירוק (טופס ללומדי נהיגה ). הטופס חינם.

יצלמו אתכם ויתנו לכם את הטופס , שימו לב שקיבלתם את הטופס הנכון עם דרגת הרישיון נכונה (A1 , A2 ).

עכשיו צריך :

1. בדיקת עיניים (35 ש"ח ) בדרך כלל בחנות לייד.

2. רופא משפחה להחתמה על הסעיפים הרפואיים (מאחור משמאל ).

3. לחתום בעצמכם על הצהרת בריאות (מאחור מימין )

תיאוריה :

אם יש לכם רישיון לכו למשרד הרישוי וקבלו פטור ממבחן תיאוריה (התור המהיר שאינו מצריך מספר )

חותמת על הטופס הירוק (הביאו תעודה מזהה )

אם אין לכם רישיון - מרכזי התיאוריה ישמחו לבחון אתכם עתה, שלמו 41 ש"ח בדואר (תגידו שה לתיאוריה והם ידעו מה למלא ) מלאו את הטופס על כל פרטיו כולל ת.ז. וכתובת.

בבוקר יש תור , פשוט להגיע ולהיבחן. מותר עד 4 טעויות , הכללים מוסברים כאן.

שיעורים עולים 80 ש"ח לשיעור (בת"א ) , אני למדתי במגרשי החניים של גני התערוכה (שם גם מתבמע הטסט של טוסטוס )

רישיון טוסטוס היה לוקח לי כ 8 שיעורים , רישיון אופנוע לקח לי כ 15 .

טסט עצמו + שיעור לפני טסט עולה כ 500 ש"ח + אגרה לתשלום בדואר בסך של 120 ש"ח.

לבעלי רישיון הטסט יכלול מבחן שליטה במגרש :

1. שמיניות - לבצע שמינית בתוך מסגרת במהירות נמוכה (תרגעו המסגרת של האופנוע גדולה יותר מזו של הטוסטוס )

2. מבחן שליטה - סלאלום , נסיעה בקו ישר במהירות , נסיעה איטית מאוד בקו ישר.

כל מגרש והמסלול שלו , אבל בכללות השמיניןת מוכרות כהכי קשות.

למי שאין פטור ממבחן מעשי (מיעוט ) מבחן נסיעת כביש למי שעבר את המגרש נהיגה מעשית בחוץ - טסט לכל דבר.

לסיכומו - לבעל רישיון יש צורך במספר שיעורים על הטוסטו - נניח 6 - 480 ש"ח

(נכון שאומרים שאפשר רק 2 , אבל באמת מי שישיג רמת שליטה מספקת בשעה וחצי כל הכבוד , לי לקח כמעט 20 )

ועוד כ 500 - 600 ש"ח לטסט.

ואז ניכשים לבשר , טוסטוס וכד'.

לתשומת לב הנהגים ....

ראש איגוד נהגי המשאיות האמריקאים ( ה Teamsters ) ג'יימס הופה (כן גם אותי זה הצחיק , למי שזוכר את הופה )

הודיע שארגונו יפסיק לתמוך בקידוח לנפט בשמורות הטבע אנוואר בצפון אלסקה ,

להבהרה , ראש אירגון שמאות אלפי חבריו נוהגים במשאיות למחייתם מודיע שחבריו אינם חושבים שקידוחי נפט הינם הפיתרון לבעיית מחירי הנפט !!!!!

אנשים שמחייתם תלוייה במחיר דלק אומרים : תשמעו , הפיתרון בכיוון אחר.

אם זו לא רעידת אדמה , מה כן ?

לתשומת לב קובעי המדיניות ב... נו טוב .. כל העולם ?

הזמנתי , ובקרוב אצלי

רישומון של הנסיעות , נתנים ומסקנות בקרוב

הקואפרטיב הישראלי לאנרגיות מתחדשות, יאפשר הקמה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת גדולים וכלכליים. מחיר המניה יהיה בתחום של 2500-5000 ש"ח, והיא תהווה את רף מינימום הכניסה לקואפרטיב.  כל מצטרפ\ת זכאי\ת לזכות הצבעה בודדת - ללא תלות בכמות הכסף אותה השקיעו בקואפרטיב. כמובן שכגודל ההשקעה, גודל התשואה, לפי הפעילות של הקואפרטיב. עבור חברות (פירמות) המצטרפות, בד"כ נותנים רף כניסה גבוה יותר - נאמר 10 מניות.
ישנם בארץ מספר קואפרטיבים - הקיבוצים כמובן, וכאלה הפועלים עדיין בהצלחה רבה הם אגד ותנובה למשל. אחד הבנקים הגדולים באנגליה עובד גם הוא עפ"י מודל הקואופרטיב.

הקשה של renewable energy cooperative ב-google נותנת אין ספור קישורים. מצוינים פה חלקם, ובהמשך אציין למטה דוגמאות מספריות של התשואה השנתית שניתן להשיג בפרויקט קואופרטיבי של חוות רוח קטנה, כדוגמא לטכנולוגיה נקיה ומתחדשת אפשרית.

קואופרטיב אנרגייה מתחדשת הוא מודל עסקי אקולוגי. כלומר הכסף יחזור - זו אינה תרומה. זו השקעה.

כל המצטרפ\ת לקואפרטיב הישראלי לאנרגיות מתחדשות עושה זאת כדי לייצר חשמל נקי ממקור שאינו מתכלה, חשמל שלא מטנף את ראותינו וריאות ילדינו, חשמל שלא עוזר לניסוי הכי גדול שאי פעם ערכנו ללא הסכמת המשתתפים (ראו ערך שינוי אקלים) ורוצה לעשות זאת בדרך חברתית ע"י מודל הקואפרטיב. כל המצטרפ\ת לקואפרטיב עושה זאת מכיוון שזו דרך לקבל חשמל נקי, דרך שהיא או הוא יכולים לנקוט, אך עם זאת זוהי דרך כלכלית, עם החזר השקעה ארוך, בסדר גודל של תוכנית חסכון בנקאית.

המספרים - עפ"י חוות טורבינות רוח באזור הערבה - הם כ-6-10% תשואה לשנה, כלומר החזר על השקעה של בין 10-16 שנה, כשאורך חיי הפרויקט הם כ-25 שנה.

אנו מתחילים סדרת הרצאות על קואפרטיב האנרגיה הישראלי, הראשונה תנתן בסלון של עץבעיר, ביאליק 23 תל אביב , ב-24.7.08 שעה 19:00. ההרצאה בתשלום סמלי.

דוגמאות לקואפרטיביי אנרגיה מתחדשת בעולם -

1. WindShare wind energy cooperative, Canada
2. Middelgrunden wind energy cooperative, Denmark
3. טורבינות רוח קטנות, בבעלות קואפרטיבית - www.ourwind.org
4. Positive Power renewable energy cooperative, Canada
5. Baywind wind energy cooperative, UK
6. דו"ח פעילות של הקואפרטיב ב-Baywind UK
   
7. Vancouver Renewable Energy Cooperative
8. קואופרטיב לגידול תירס וייצור אתנול בוויסקונסון - ארה"ב
9. קואפרטיב אנרגייה מתחדשת בשיקאגו
10. Energy Cooperativ Association of Pennsylvania

כל מי שמתעניין/נת בהצטרפות לקואפרטיב - מוזמן/נת לצור קשר עם חנן לוי - levy.hanan at gmail.com.

חברות הטבק חטפו השבוע מכה קשה נוספת.

מכיוון שהערעור של חברות הטבק על העונשים הגדולים משרך רגליו ומגיע לבית המשפט העליון בארה"ב (להזכירכם בית המשפט נשלט כרגע של ידי שמרנים שרובם אינו מבין למה לשלם פיצויים... חברות יצרניות ? השתגעתם .. כל התביעות מתבצעות על ידי עורכי דין חמדנים ...) . הערעור על הקנסות המסיביים שהן קיבלו מגיע שנה הבאה לבית המשפט ולקראת הדיון חטפו החברות מכה קטנה אך חשובה.

( בתודה ל : סקוטוס )

רקע : במשך שנים נקבאה צורת מדידה לספיגת ניקוטין וזפת על ידי שימוש במכונה ש"מעשנת את הסיגרייה" ובודקת את כמות המזהמים על פילטר. סיגריות שייצרו פחות זיהום על הפילטר נקראו "קלות" וכד'...

מה עשו חברות הטבק , ייצרו סיגריות שעברו את המכונה כמזהמות ברמות נמוכות , אך בעישון אמיתי , ביד המעשן הוציאו כמויות ניקוטין גבוהות , דהיינו מיכרו בצורה גבוה יותר. (פטנטים כגון חורים בפילטר שפלטו את הניקוטין כשהמכונה עישנה את הסיגריה אך המעשן חסם בידו וכד' ).

סעיף חשוב בהגנה המשפטית של חברות הטבק (בתביעה שסיגריות לייט נמכרו כבריאות יותר למרות שחברות הטבק ידעו שאין הדבר כך ) הנו שה FTC - רשות הסחר האמריקאי - קבעה את המכונה כמדד לרמת פליטת הניקוטין של סיגריה וקבעה את התקנים לכינויים השונים לסיגריות (כמובן שנסיונות התיכמון של החברות עלו במישפט ) .

ועכשיו מסתבר שרשות הסחר הודיעה לציבור שברצונה לבטל את המדיניות וקריטריונים השונים לרמת פליטת הניקוטין השונות כ"מטעות" ולא מבוססות מדעית !!!!!

הודעה על דיון ציבורי בנושא כהקדמה לביטול המדיניות שוחררה.

וכל זה לפני הדיון בבית המשפט העליון על הערעור של חברות הטבק , שבו הן רצו להגן על עצמם תוך כדי שימוש במדדים שפורסמו על ידי ה FTC.....

לא הייתי רוצה להיות עכשיו עורן דין של חברת טבק....

פ/3826/17

הצעת חוק אחריות אזרחית בשל זיהום סביבתי, התשס"ח-2008

דברי הסבר

הצעת החוק נועדה לענות על הבעיות הקיימות כיום באכיפת החקיקה הסביבתית, בדרך של קביעת מנגנונים נזיקיים ייעודיים למקרי זיהום סביבתי. הצעת החוק גם תקל על מי שנפגעו מזיהום סביבתי לקבל פיצוי בגין תביעתם.

במצב הנוכחי מתבצעות כמעט כל פעולות אכיפת החקיקה הסביבתית בדרך של אכיפה מנהלית ופלילית. אולם, דרך אכיפה זו, חסרה ביותר כפי שבית המשפט העליון (ראו למשל בג"ץ 10202/01 ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נז (5) 713) ומבקר המדינה (ראו למשל דוח שנתי 51ב לשנת 2000 ולחשבונות שנת הכספים 1999, בנושא אספקת חול; וכן דוח שנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005, בנושא ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת ושימוש בהם) קבעו. מצב זה מוביל לכך שבתחומים רבים משתלם לזהם את הסביבה בניגוד לחוק, בהיעדר סכנה ממשית לאכיפתו.

במצב של חוסר באכיפה מרכזית, ניתן היה לצפות להתפתחותן של תביעות נזיקין רבות, שהיו משמשות בפועל, מעבר לפיצוי הנפגעים, גם כמערכת אכיפה משנית. אולם, דיני הנזיקין הקיימים אינם מאפשרים מענה טוב למקרי זיהום סביבתי. העוולות הייעודיות (עוולות המטרדים, ס' 42-48 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח–1968) אינן מתאימות לטיפול בזיהום סביבתי נרחבים; עוולות המסגרת (רשלנות והפרת חובה חקוקה) אינן ערוכות לטיפול בבעיות הייחודיות של תביעות סביבתיות; והעוולות שבחקיקה המודרנית (החוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961, החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992) חסרות. גם ההסדרים הדיוניים הקיימים בדיני הנזיקין אינם מותאמים לנסיבות המיוחדות של זיהום סביבתי.

התוצאה של ליקויים אלה היא שפעולות רבות אשר מזהמות את הסביבה בניגוד לחוק, ופוגעות באנשים רבים, בסביבה ובדורות העתידיים, נשארות בפועל ללא מענה משפטי הולם. כדי לתקן את המצב, הצעת החוק המוצעת קובעת עוולה ייעודית של זיהום עוולתי. מאחר שתוצאותיהם של זיהום סביבתי, מתפזרים בין נפגעים פרטיים רבים, בין המדינה (כבעלת רכוש) ובין הסביבה עצמה, כוללת ההצעה גם שורת מנגנונים שנועדו לאפשר לאזרחים ולארגונים להגיש תביעות נזיקיות כנגד מי שמזהמים את הסביבה, תוך זלזול בערכי הטבע של מדינת ישראל. במידה שהפגיעה היא בסביבה, התשלומים מהתביעות יועברו לשיקום הסביבה. תביעות אלו, יובילו לכך שהמזהמים ישאו בעלות האמיתית של הזיהום שלהם, תוך פיצוי הנפגעים ויישום עקרון המזהם משלם. מטרת העיקרון המזהם משלם היא לשלול את הכדאיות שבפגיעה בסביבה, באמצעות הטלות קנס או תשלום פיצויים, תוך התחשבות ברווחים שהופקו תוך כדי ביצוע העבירה. העקרון מעוגן היטב במשפט הבינלאומי הסביבתי, ומופיע במספר אמנות בין-לאומיות, כדוגמת אמנת ברצלונה, סעיף 3(2) והכרזת ריו, סעיף 13.

סעיף 2 - הגדרת "פעילות ביתית"

הצעת החוק מיועדת לטפל בפעילות מסחרית. עם זאת, גם פעילות ביתית יוצרת זיהומים רבים. לפיכך, הוצאו מתחולת החוק במפורש פעילויות שנעשות על ידי משקי בית במסגרת פעילות ביתית.

סעיף 3

סעיף זה מגדיר מהו זיהום עוולתי. דהיינו, מהו זיהום שראוי להטיל בגינו אחריות נזיקית. ההגדרה מבחינה בין סוגי פעילויות שונים. הבחנה דומה בין אחריות בגין פעילות מסוכנת שמוטלת בלא קשר להתרשלות, לבין אחריות בגין פעילויות אחרות שמוטלות רק בהינתן התרשלות, קיימת גם בגרמניה לגבי נזקים הנובעים מזיהום סביבתי (Art. 1 of the 1990 Environmental Liability Act). הבחנה כזו מוצעת גם במסגרת משטר האחריות המוצע לקהיליה האירופית (White Paper on Environmental Liability, COM (2000) 66, S. 4.2.2, 4.3).

לגבי פעילויות שידוע מראש שהן יוצרות חשש מהותי לנזקים, האחריות היא אחריות חמורה. זאת, מתוך הנחה שמי שעוסק בפעילות כה מסוכנת, צריך לשאת בעלויות הנובעות ממנה, בין אם התרשל ובין אם לאו.

לגבי פעילויות אחרות, האחריות המוטלת על המזהם אינה אחריות חמורה. עם זאת, לאור פערי המידע הגדולים בין המזהם לבין הנפגע לגבי טיב פעילותו של המזהם, מועבר נטל השכנוע אל המזהם להוכיח כי פעילותו לא היתה רשלנית וכי הוא עמד בכל תנאי חקוק שמוטל עליו.

ישנם סעיפי חוק, כמו סעיפים 20א-20ב לחוק המים, התשי"ט-1959, אשר קובעים כי כל התנהגות שמובילה לתוצאה מסוימת, בלי קשר לרמת הזהירות שננקטה, היא פעילות אסורה. סעיפים מעין אלה עשויים לדרוש נקיטת אמצעי זהירות שעלותם חורגת מעל ומעבר לסיכונים הטמונים בהתנהגות, ולא ראוי לבסס עליהם אחריות נזיקית. לפיכך, לגבי סעיפים מעין אלה, המזהם יוכל לפטור עצמו מאחריות אם יוכיח כי התנאי החקוק שבו לא עמד, קובע רף התנהגות מסוג זה, וכי הוא עצמו פעל בסבירות.

סעיף 4

סעיף זה קובע כי יצירת זיהום עוולתי, דהיינו פעילות שגורמת ליצירת זיהום שמפר את הוראות סעיף 3, הינה עוולה נזיקית. הסעיף גם מחיל על העוולה את הוראות פקודת הנזיקין העוסקות בדוקטרינות הנזיקיות הכלליות. במסגרת זו יוחלו על העוולה ההוראות העוסקות בהגנות וחסינויות, אחריות שילוחית, מעוולים יחד, קשר סיבתי, אשם תורם, תרופות ועוד.

סעיף 5

כיום, למעט לגבי תובענות ייצוגיות, ניתן לתבוע את רשויות המדינה בשל הפרת חובתן לפקח על ביצוע הוראות חוק, ויתכן כי ניתן לתובען גם בשל אי התקנת תקנות במקרה שבו נדרשת התקנת תקנות, אם הפרת החובה גרמה לנזק. מטרת הסעיף היא לצמצם את הטלת החבות על המדינה במקרים אלה, למקרים שבהם התרשלות הרשויות היתה התרשלות חמורה. זאת, כדי מחד למנוע מצב שבו הרשויות ישאו בעלויות שיצרו מזהמים פרטיים, ומאידך למנוע מצב של התעלמות הרשויות מחובותיהן הציבוריות.

סעיפים 6 ו- 7

זיהום סביבתי יכולים לגרום למגוון נזקים עצום. בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקת בית המשפט העליון להרחיב את ההכרה בראשי נזק נוספים. סעיף זה נועד לאזן בין הצורך לפצות ניזוקים על כל נזקיהם מחד, לבין החשש מהרתעת יתר חריפה שתיגרם מהכרה בראשי נזק שלא היו מוכרים בדיני הנזיקין הקלאסיים. האיזון נעשה על ידי יצירת מדרג של שלוש אפשרויות פיצוי, בהתאם למידת האשמה שהוכחה.

במקרים שבהם האחריות נשענת על אחריות חמורה, דהיינו שלא הוכחה התרשלות או פעילות מכוונת של הנתבע, יוגבלו סכומי הנזק שהתובע יוכל לקבל בגין נזקי גוף ובגין נזק לא ממוני, בדומה למגבלה הקיימת כיום בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980; ובחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. הפיצוי בגין נזק כלכלי טהור יוגבל רק למקרים של ירידת ערך רכוש (למשל: ירידת ערך דירה עקב חשיפתה לזיהום), של מניעת אפשרות לצוד או לדוג חיות בר שגרמה לנזק כלכלי, או של מניעת אפשרת לקבל מים ממקור מים טבעי.

במקרים שבהם הנתבע התרשל, אך התרשלותו אינה חמורה, יוסרו המגבלות לגבי גובה הפיצוי בנזקי גוף ונזקים לא ממוניים טהורים. עם זאת, תישאר המגבלה לגבי נזקים כלכליים.

במקרים של התרשלות חמורה או פעילות מכוונת, יוכל התובע לקבל פיצוי על כל נזקיו, ללא שום מגבלה חקוקה, בהתאם לעקרונות הכלליים של דיני הנזיקין.

סעיף 8

הוכחת הקשר הסיבתי העובדתי בין זיהום סביבתי לבין נזקי גוף, היא אחד המכשולים העיקריים הניצבים בפני מי שחושדים כי מחלתם נגרמה כתוצאה מחשיפה לזיהום (ראו למשל: ע"א 1639/01 מדינת ישראל נ. קרישוב פ"ד נח(5) 215 (2004)). זאת, מאחר שאין למדע כמעט אפשרות לזהות את הגורמים למחלתו של אדם ספציפי.

בשנים האחרונות נדונה בספרות המשפטית וגם בפסיקה האפשרות לעבור לפסיקה הסתברותית במקרים שבהם יש קושי מהותי מובנה בהכרעה לגבי קיומו של קשר סיבתי עובדתי. מקרי זיהום סביבתי הם מקרים מובהקים שבהם כלל שיקולי המדיניות מצביעים על יתרונות ניכרים למעבר כאמור (ראו למשל: בועז שנור, "הקשר הסיבתי העובדתי בתביעות בגין נזקי-גוף שנגרמו מזיהום סביבתי" מחקרי משפט כג 559 (2007)). לפיכך, מוצע לקבוע כי קביעת הקשר הסיבתי תיעשה בהתאם לקביעה הסתברותית ולא כקביעה בינארית.

סעיף 9

מוצע כי במידה שנקבע שפעילותו של מזהם היא רשלנית או מכוונת, ובמידה שיש חשש שההתנהגות תמשיך או תתחדש, יאסור על כך בית המשפט. זאת, כדי להגן על הציבור מזיהומים שנקבע בפסק דין חלוט, שהם לא רצויים.

סעיף 10

זיהומים אשר גורמים נזקי גוף, גורמים בעקיפין גם לנזקים כלכליים למי שאחראים על הטיפול בבריאות הציבור: המדינה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, חברות ביטוח וכו'. גופים אלה נאלצים להוציא הוצאות לשם הטיפול בחולים שאלמלא הזיהום האסור, היו נשארים בריאים. ברוב המקרים הגופים המטפלים לא יוכלו לקשר בוודאות בין מחלתו של חולה זה או אחר, לבין הזיהום שיצר נתבע, לאור הקשיים בהוכחת קשר סיבתי בין זיהום לבין נזקי גוף ולאור קשיי איסוף המידע שבהם ייתקל הגוף המטפל, ולכן לא יוכלו לתבוע מהמזהם את הוצאות הטיפול בחולה פלוני.

עם זאת, הגופים המטפלים כן יוכלו לאמוד במקרים מסוימים, את מספר החולים הכולל שבהם טיפלו, ואשר ניזוקו כתוצאה מזיהום. מקרים כאלה יהיו מקרים של זיהומים נרחבים שלגביהם מצטבר מידע סטטיסטי אשר קושר בין החשיפה לזיהום לבין רמת עליית התחלואה בציבור.

דוגמה לתביעה מסוג זה היא התביעה שהגישו חלק ממדינות ארצות הברית כנגד חברות הטבק והסיגריות (Schwab v. Phillip Morris USA, Inc., 449 F.Supp.2d 992 (E.D.N.Y. 2006),

United States v. Philip Morris USA, Inc., 449 F. Supp. 2d 1 (D.D.C. 2006)). תביעות מעין אלה מיישמות את עקרון "המזהם – משלם" שכן מי שגרם לזיהום ובכך הגדיל את הוצאות המדינה והגופים הפרטיים על בריאות, הוא שאמור לשאת בנזק זה.

למרות שתביעות מעין אלה, רצויות, הובעו בפסיקה הישראלית ספקות לגבי האפשרות להגיש תביעה דומה בישראל, ולפיכך מוצע לאפשר במפורש את הגשתה.

סעיף 11

במספר חוקים סביבתיים (למשל: ס' 14(ד) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984; ס' 14 לחוק למניעת מפגעים אזרחיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב – 1992) קיימים סעיפים אשר מאפשרים למי שהוציא הוצאות לניקוי זיהום, לקבל שיפוי בגין הוצאות אלה. סעיף זה מרחיב הוראות אלה לכלל מקרי הזיהומים.

עם זאת, לאור תחולתה הרחבה של ההוראה וכדי למנוע מצבים של נקיטת פעילויות שיש ספק רב לגבי יעילותן, מוצע להגביל את ההוראה למקרים שבהם אדם פועל למען אינטרס אישי שלו, או למקרים שבהם מי שהוציא את ההוצאה היה גוף שאושר מראש בידי השר להגנת הסביבה. ההנחה היא שגופים אלה יוציאו הוצאות למען ניקוי הסביבה, רק במקרים שבהם יש אכן נחיצות בכך.

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ז בסיון התשס"ח – 30.6.08

מעתה (ייבנס לתוקף במהלך העשור הקרוב ) לא יוכל יצרן לייצר חומר בלי שיוכיח שהחומר בטוח לשימוש !!!!

נשמע פשוט , נשמע ברור , אבל עובדה שבשלושים שנה האחרונות נפסלו לשימוש בארה"ב רק 5 חומרים תעשייתיים (מתוך 80,000 ). יוער להלן בארה"ב אפילו לא הצליחו לאסור שימוש באזבסט ..... שנאסר בלמעלה מ 30 מדינות.

מכונית לא יכולה לעלות לכביש בלי שתוכיח שהיא בטוחה ,

לפתוח בנק בלי ערבונות ? חברת ביטוח ? רופא ?

אם ייצרת חומר על הרשויות להוכיח , במחקרים שאורכים שנים, שהחומר לא בטוח , בקיצור הממשלה צריכה להוציא כסף כדי לעצור אןתך מלהרוויח.

רוצים לנחש מי הלוביסטים שחוקקו את החוקים הללו ?

מעתה, אם אתה רוצה לייצא לאירופה ( 300 מיליום לקוחות) תצתרך להוכיח שהמוצר בטוח , ישנם אפילו סעיפים לגבי שיטות הייצור.

אין פלא שיצרנים אמריקאים בלחץ.

הם רוצים שהמימשל האמריקאי יביע מחאה (במו הסיכסוך רב השנים בנוגע לבשר אמריקאי, מה זאת אומרת האיחוד האירופאי מסרב לייבא בשר עם הורמונים , מי נתן להם את הזכות להגיד ללקוחות שלנו שזה לא הוכח כבטוח , או סימון מוצרים המהונדסים גנטית וכד' )

לעתיד בריא יותר ......

כסף כסף כסף.

הידעתם שהוספת כמות הכלור הגדולה הנוכחית למים שלנו זו למעשה הודעה בחוסר היכולת לדאוג מבחינה ביולוגית שהמים יהיו נקיים, אז מכניסים מספיק כלור בדי להרוג הכל. ישנם מקומות שכמות הכלור במים מינימלית ואף שולית.

שבוע שעבר היתה תאונה קטנה בעבודות צנרת בתל אביב
לפי מה שהבנתי ביום ד' עשו עבודות בצנרת , מראה שנפגע צינור , עשו בדיקות ושלחו למעבדה לבדוק זיהום
ביום ו' יצאה ההודעה לציבור : http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Cityhall/News/Archive.asp?NID=1244 http://www.local.co.il/tel-aviv/7288/articles.htm

ראשית ההודעה בקושי פורסמה , גם לא פורט מה בדיוק קרה . לדוגמא הורים מבוגרים של ידידה משותפת שגרים באיזור לא ידעו בכלל על הסיפור . אני קראתי על זה ביום ראשון , וכמה גם גילו את זה רק ביום ראשון, נשאלת השאלה , על זיהום ביולוגי במים שיכול לגרום תופעות חמורות לתינוקות וזקנים מודיעים בהודעת דובר פשוטה ? לא מוציאים רכב לרחובות ? (אגב הם כן הודיעו לגני ילדים ) ,

במקרים כאלו ראוי ודרוש לעבודות בשיטת יש ספק, אין ספק. כמו בכל עניין רפואי , אם יש ספק פועלים כאילו יש זיהום. רק שהדבר לא מוסיף למוניטין של העירייה ולכן.... ביום רביעי היו העבודות , היה ספק ולכן עשו בדיקות . אם אדם חלה רציני לאחר ששתה מים ביום ה' , מה אז ? הרשויות המקומיות חיות על העובדה שקשה להוכיח למה אדם נפגע ושהוא חטף את זה מהמים. ביום ו' בבוקר מודיעים בהודעה בשקט ... ? זה לא רציני , ומסוכן.

ואני זוכר מהתחקיר הגדול על המים שיש 80 חומרים עם תקן במים, מה זה אומר שמותר שיהיו 80 חומרים פחות מהכמויות בתקן ? טוב למעשה לא.

זה אומר שהחומר ה 81 פשוט לא נבדק ואגב עלול להופיע . אגב לפלוטוניום אין תקן , מישהו מעוניין בו בכוס? (יש בהמלתצות המלצה לבדיקת קרינה אגב , מישהו בדק )

אני מאמין גדול בסיכויים , תודיעו לי ואני אחראי למעשיי , אבל פרסום כושל מעקר את מטרת שלום הציבור. גם אם הסיכון נמוך האיזור מאופיין באוכלוסייה בדרגת סיכון גבוהה (הרבה מבוגרים וזוגות עם ילדים קטנים ) מבחינתי ההתנהלות הייתה כושלת ואף מסוכנת

מעניין שכל התגובות התחילו מנושא הילודה, שלא התרעמתי עליו. התרעמתי על נושא ההגירה ושלושה מגיבים לא הבינו את זה. לדעתי זה מוכיח עוד יותר שמדובר בנושא מוזר. היו עליו גם כמה ויכוחים לוהטים בוויקיפדיה לאחרונה.

דרור, חבר המפלגה שכותב בלוג משלו באתר הירוקים התייחס בסופו של דבר להגירה ואמר שזה כמו להכניס אורחים לבית - אחד או שניים זה בסדר, אבל מה יקרה עם האורח העשירי? אני יכול להסכים שיש כאן התנגשות בין הגיון יבש לבין רעיונות ציוניים רומנטיים, אבל הניסוח הקצרצר שמופיע במצע עדיין מקומם - אין שם אפילו נסיון להביע צער על ויתור על השאיפה לקיבוץ הגלויות (לכל הפחות כמו שכל מיני פוליטיקאים מביעים צער על "הוויתורים הכואבים" למען ה"שלום", מביילין ואילון עד שרון, קצב ואולמרט, ושגם לא נשמע משכנע).

זה מצד אחד. מצד שני, קיבלתי סוף סוף תגובה בדוא"ל מהדס שכנאי. גם היא התייחסה רק לנושא הילודה, אבל כשהסברתי לה שהבעיה שלי היא בנושא ההגירה, היא אמרה שהכוונה כלל אינה לעולים, ושהניסוח ישתנה. לא ברור לי למה עוד יכולה להיות הכוונה במילה "הגירה" וזה גם סותר את הודאתו של דרור שכן מדובר בזה, אבל אני אתן לזה סיכוי.

אז זהו, שלא רק.

עמוק עמוק בתוך המצע שלהם חבוי סעיף דמוגרפיה שאומר:

"הירוקים סבורים כי יש לפעול למיתון קצב הריבוי של אוכלוסין בישראל, על-ידי ביטול סיבסודים מיושנים ותמריצים לעידוד ילודה והגירה."

למיטב הבנתי "סיבסוד מיושן ותמריץ ולעידוד הגירה" נקרא בעברית שאנשים אמיתיים מדברים בה "סל קליטה". ומפלגת הירוקים, שבבחירות הקרובות אולי תיכנס לכנסת, רוצה לבטל אותו.

ניסיתי לקבל על כך תגובה מהדס שכנאי, מספר שתיים במפלגה, שמשום מה שולחת לי כל כמה זמן עידכונים על פעילותה. הדס מגיבה מהר מאד אם שואלים אותה על איזורי תעשיה מזהמים, הזרמת חרא לים או פיתוח בר קיימא, אבל מהשאלה הזאת היא התעלמה. פעמיים.

פגשתי את הדס פעם באוניברסיטה לפני בחירות 2006. היא ורון לוונטל משינוי עמדו גלמודים בדוכנים שלהם בזמן שכל הסטודנטים התגודדו סביב הדוכנים של קדימה ועלה ירוק. שאלתי אותה למה הם לא מתאחדים עם עלה ירוק כדי להיכנס לכנסת והיא ניסתה לענות לי משהו, אבל התקשתה להוציא מהפה משהו רהוט, כי זה עיצבן אותה נורא.

אבל בנושא סעיף הדמוגרפיה במצע?

היא פשוט שותקת. כי הרי זה אומר שמפלגת הירוקים הייתה מעדיפה שאמיר אהרוני לא יחיה בארץ. וגם לא מיכאל קלגנוב, נטשה מוזגוביה, אבטה בריהון ואלכסנדר קוסטיוק.

ואתם יודעים מה - זה בסדר. שיזרקו את הציונות לפח. מותר להם. אני באמת שמח שאני גר במדינה חופשית שבה מותר לזרוק לפח את הרעיון היסודי שעליו המדינה הוקמה.

אבל לי מותר לומר משהו בקשר לזה. כי זכותם של בוחרים בארץ לדעת עבור מי הם מצביעים. עוד יותר מזה - אם יש בארץ עוד הרבה אנשים שהיו מעדיפים שלא תהיה עליה לישראל, אז שיידעו גם הם שיש מפלגה שהם יכולים להצביע לה. שתהיה דמוקרטיה ייצוגית אמיתית.

אנא מכם, כל מי שקורא את זה - זכרו וספרו לחברים שמפלגת הירוקים זה לא רק התנגדות לעיר הבה"דים ברמת חובב והצלת חוף פלמחים. זו גם התנגדות לעליה לישראל. תיזכרו בזה כשמישהו אומר: "כל המפלגות חרא, אבל צריך להצביע למשהו, אז בפעם הקודמת הצבעתי גמלאים והפעם אני מצביע ירוקים, כי אני בעד איכות הסביבה." שאלו אותו מה דעתו על עליה לישראל וספרו לו מה דעתה של מפלגת הירוקים בנושא. לא צריך לשכנע, רק שיידע.

אחרי שכתבתי את כל זה אני חייב לציין שיכול להיות שאני בכלל לא מבין משהו נכון. אבל, כאמור, לא הצלחתי לקבל תגובה לא מהדס שכנאי ולא מהצינורות שרשומים בדף יצירת קשר. אשמח לקבל תגובה כזאת.

___________________________

לא הכל "כשר" בגנרטורים של החרדים

עשרות אלפי חרדים מתנתקים מדי שבת מרשת החשמל של חברת החשמל ומתחברים לגנרטורים פיראטיים, כיוון שחברת החשמל מעסיקה עובדים בשבת. את הגנרטורים מפעילות עמותות פרטיות, בלא היתרים, והם גורמים התחשמלויות רבות וגם פוגעים בסביבה.

___________________________

נעזוב שניה את החוצפה, שאני מתפתה לקרוא לה טיפוסית (כמו למשל הרדיו הפירטי). אפילו נעזוב נושא יותר חשוב, של חיי אדם, כי הוא ברור והכתבה עוסקת בו בפירוט. אפילו אני מוכן להתעלם מהצביעות של להשתמש בחברת חשמל בימי חול ולהגדיר אותם בשבת כלא כשרים. ניחא.

אבל רבנים חרדים יקרים, משכילים וחכמים. מה עם הסביבה? למה היא בתחתית סדר העדיפויות? אין פיקוח נפש בזיהום ובסרטן? אין היגיון בריא? (שאלה רטורית עצובה)

למה לטרפד את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים? למי שזוכר ולמי שלא, החוק שעבר לפני אי אלו שנים בנוגע לפיקדון הבקבוקים, שאין עוררין שהיה הצלחה מסחררת מבחינת הסביבה, והגדיל את המחזור בסדרי גודל - אותו חוק היה אמור להיות מוכל גם על הבקבוקים הגדולים. הסיבה שהוא לא זו התנגדות החרדים, בטענה שזה פוגע במשפחות מרובות ילדים. אז שתי טענות בסיסיות:

(א) אני סטודנט ואני שותה מים. חרדים שאין להם כסף ולא יכולים להרשות לעצמם פיקדון של 25 אגורות - שישתו מים. אני מודע למצוקתן הכלכלית של המשפחות מרובות הילדים, אז הנה הזדמות לעשות היגיון כלכלי ולוותר על בקבוקי הקריסטל קולה והסופרדרינק בצבעים זרחניים.

(ב) אם ממחזרים את הבקבוקים - מקבלים בחזרה את הפיקדון, ולכן המחירים נשארים בדיוק אותו דבר. הגיוני, לא?

לדעתי אם ההתעסקות היא במה הדת של הטכנאי התורן בשבת, שאחראי לדאוג לשלמותו של מערך אדיר שכל מטרתו לשמור על הפרש מתחים שיסייע לדחוף אלקטרונים לביתך במהירות, בתדירות ובכמות המתאימה - במקום ההתעסקות בדברים קצת יותר רחבים כמו זיהום האוויר, הקרקע ומי התהום שנגרם מהגנרטורים, שלא נדבר על הבטיחות וחיי האדם - זה מפספס את כל העיקר. ואם בור שכמותי בהלכה רואה את זה והפוסקים החרדים לא, זה עלול להעיד על פרימיטיביות מצידם, ואף להפכם ללא רלוונטיים בעיני הציבור שלהם.

_________________________________

סכנה בחיפה: שיעור הסרטן הגבוה ביותר

משרד הבריאות מיפה את חולי הסרטן לפי מגוריהם, והציב את בירת הצפון בראש. תל-אביב במקום השני ואחריה באר-שבע בה גם נמדדה העליה הכי גבוהה

 _________________________________

מעניין עוד יותר היה לבדוק את האיזורים הקרובים ביותר למפרץ, כמו נווה שאנן והדר בחיפה, קריית אתא ועוד. מי שראה פעם את הארובות בתמונה בלילה יזהה מיד עבודת פוטושופ (די חובבנית) להגדלת הדרמתיות, שכן לא ממש רואים עשן עולה מהארובות הגדולות, ועיקר הזיהום מבתי הזיקוק מגיע דווקא מהארובות עם הלהבה למעלה. בלילות מסויימים בשעות הקטנות מגדילים את המינון ככה שהיא מאירה את כל האזור ואני יכול להסתובב בבית בלי להדליק אור. אגב, כשמדברים על הזיהום באזור מיד מאשימים את בתי הזיקוק ומזניחים שפע מפעלים באזור המפרץ מהקישון ועד עכו, כולל מפעלי גריסת מכוניות, מפעלי פלסטיקה ועוד, שיתכן שהזיהום של אחדים מהם עולה על בתי הזיקוק.

בואו נעזוב שניה את חיפה ונשים אסימונינו ברולטה. בשלושת המקומות הראשונים, הכרכים הגדולים בארץ הנתונים המוצגים מדברים על 348-377. שניה, 348... מה? הנתון מתייחס למספר חולים מתוך מאה איש, אבל האם מדובר על חולים חדשים בשנה? בעשור? התאמצתי ולא מצאתי מבוקשי בכתבה. שיטוט זריז לאתר משרד הבריאות מעלה את הדו"ח המלא (ZIP). מי שיעיין בדו"ח יזדעזע מהצורה והעיצוב של הקובץ עוד לפני התוכן עצמו. אחרי עיון בכרבע מתוך 184 עמודיו עדיין לא הבנתי אם מדובר במספר חולים בשנה או לא, אבל כמו שזה נראה מדובר על התקופה 2001-2005. נניח לצורך הדיון שמדובר על 4 שנים.

אז לרולטה: כל 4 שנים נניח 350 חולים חדשים מתוך 100,000 איש, כלומר - כל סיבוב רולטה, 4 שנים, יש לנו סיכוי של 0.35% "לזכות", או אם להיות אופטימיים, סיכוי של 99.65% להישאר בריאים. ומה עם 60 שנה? חמישה עשר סיבובי רולטה זה להעלות את המספר בחזקת 15: 94.88% סיכוי. קצת יותר מאחד מתוך עשרים סיכוי לחלות.

גם כאן אשאיר את מילות הסיכום לקורא.

הגיע הזמן באמת שהנושא הזה יגיע לפוליטיקה הגדולה.

אני לא באמת מתיימר לדעת נתונים מדוייקים על פליטת גזי חממה מתעשיות שונות, אבל זה לא ממש חשוב.

באמת אי אפשר לדבר בסיסמאות של שמירת הסביבה ולהמשיך לאכול בשר במצפון נקי לגמרי.

מעבר לנזק הסביבתי, אכילת הבשר מזיקה כי היא גורמת למוות מיותר של בעלי חיים. זה מוות מיותר, כי אכילת הבשר פשוט לא נחוצה לאדם, אף על פי שזה טעים.

כיום יש מיליוני אנשים טובים שיראו ברחוב ילד שיורה ברוגטקה על ציפורים ויגידו לו "נו נו נו", ואז יבואו הביתה ויאכלו עוף. אבל זה עניין של שנים מעטות עד שהמצפון יתחיל להתעורר בהם.

(כשחיפשתי סימוכין לכתבה מ-YNet, מצאתי שארגון PETA פנה לאל גור בנושא הבשר כבר לפני כמה חודשים.)