נכתב ע"י צחר רותם, 1.12.07

אין דבר קל יותר מלהאשים את האינטרנט בחוליי התקשורת בישראל. זו הסיבה שאחת לזמן מה תמצאו בכיר זה או אחר בשוק התקשורת בארץ שמנגח את המדיה הווירטואלית בבוטות.

הנה, למשל, בשבוע החולף היה זה שמוליק שם-טוב, יו"ר דירקטוריון רדיו ירושלים ומנהל תוכן ב-JCS, שאמר בכנס אילת לעיתונות:

...האינטרנט הוא כלי אדיר למניפולציות, שקר ודיסאינפורמציה - כל דבר שרוצים אפשר להעביר דרך האינטרנט ודרך מושגים של 'באזז', 'ספין' ו'יח"צנות'. ללוביסטים, יח"צנים וספינרים יש מעמד יותר גבוה מאשר לעיתונאי.

זה אמנם קיים בכל כלי התקשורת", הוסיף שם-טוב, "אבל באינטרנט זה בעוצמה אדירה. חממה מוצלחת לגידולי פרא. כל אחד משפיע. עיתונאי ותיק שווה לצעיר שרלטן ומתחזה...

לרוב איני עוסק בעניינים הקשורים לעיתונות בבלוג זה, על אף עברי שם. הפעם, דווקא אעסוק, בעיקר כי קראתי את דבריו של שם-טוב והתקשיתי להאמין. הרי דווקא הוא שהיה עורכה הראשי של רשת המקומונים ידיעות תקשורת בעברו יודע כי גידולי הפרא לא החלו באינטרנט. הם החלו שם, במקומונים, ועד מהירה פשטו לכל חלקה טובה. שם-טוב יודע היטב כי במקומונים הללו, של המו"לים הגדולים דווקא, נולדה והתפתחה התפיסה שהעדיפה הספק על כישרון, מספר מלים על איכותן והעדפת הפרסום על התוכן האמיתי.

שם, בימי הקיצוצים הבלתי פוסקים, נזרעו הזרעים הראשונים לגידולי הפרא והשרלטנות.

דווקא האינטרנט היה בשנים האחרונות מוקד משיכה לעיתונאים לשעבר שמאסו ביחס המערכות אל עובדיהן וחיפשו נתיב אחר לכישרונם, כזה שגם יתגמל אותם בהתאם. דווקא האינטרנט מתחיל סוף סוף לתת ביטוי הוגן לכישרון. אמנם נכון, באינטרנט הזה כל בלוגר הוא לפעמים מלך, אבל זה עדיף על מצב שבו כמעט כל עיתונאי הוא בקושי בלוגר.

אז כן, יש גם שרלטנים ומתחזים ורמאים. העניין הוא שהם נולדו עוד הרבה לפני האינטרנט וצמחו ממש מתחת לאף של שם-טוב ואחרים, שהיו שם כשזה קרה.