עכשיו ובשעת מותנו, אמן. (ג'וזפה טומאזי, "הברדלס", 1961. מאיטלקית: פנינה בת-שלה ואמציה פורת)… עוד →
המשפט הפותחsfarim wrote 3 months ago: עכשיו ובשעת מותנו, אמן. (ג'וזפה טומאזי, "הברדלס", 1961. מאיטלקית: פנינה בת-שלה ואמציה פורת … more →
sfarim wrote 1 year ago: flickr | Elin Elisabet מרגע זה ואילך יהיו חייה של אביבה ש"ץ ציפיית-חרדה להתפוצצות פצצת-זמן. (רח … more →
sfarim wrote 1 year ago: היה זה קיץ משונה, חם ומחניק. הקיץ בו חישמלו למוות את הרוזנברגים, ואני לא ידעתי מה אני עושה בניו-יורק … more →
sfarim wrote 1 year ago: כל הילדים גדלים, חוץ מאחד (ג'יימס ברי, "פיטר פאן") … more →
sfarim wrote 1 year ago: הוגה אני תוכנית שאיש לא הגה מעולם, ומשתוגשם – איש לא יוכל לחקותה. רוצה אני להראות לאחי בני האנוש אדם … more →
sfarim wrote 1 year ago: בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לג'וק ענקי. (פרנץ קפקא, … more →
sfarim wrote 1 year ago: "כמו חי עוד ניצב לנגד עיני! את עיניו המלאות והשחורות אשר הפיצו אש; שערות ראשו העגול, השחורות כע … more →
sfarim wrote 1 year ago: "מיד כשנכנסנו אל האולם, נרתע חברי לאחוריו". (אורי-ניסן גנסין, "ג'יניה") … more →
sfarim wrote 1 year ago: בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, … more →